פסק-דין בתיק א 7061/02

א. רקע

1.   תביעת שיבוב  בסך של 36,384 ש"ח בגין נזקי גוף, מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק), להחזר תשלומים ששולמו לנפגעת (צד ג' 5 בתיק זה) על ידי המל"ל, בגין תאונת עבודה שאירעה ביום 27.11.95. הנתבעות וצדדי ג' , למעט צד ג' 5, הינם "המזיקים". (למען הנוחיות יקרא התובע - המוסד לביטוח לאומי, הנתבעות 1+2 , וצדדי ג' כולם (למעט הנפגעת): "המל"ל", "הנתבעות"  ו"צדדי ג'" ו/או "המזיקים" בהתאמה. צד ג' 5 -תקרא "הנפגעת").

2.      אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות הבאות:

א.     במסגרת תביעת הנפגעת את המזיקים, ניתן ביום 12.4.99 פס"ד בבית משפט השלום באשדוד (ת.א. 1852/96), ולפיו חויבו המזיקים בתשלום נזקי הנפגעת בסך כולל של  32,500 ש"ח.

ב.      במועד מתן פסק הדין עמדה נכותה הצמיתה של הנפגעת במל"ל על 0% ובית המשפט באשדוד, על אף שהיה ער להליכי הערעור במל"ל באותה עת, לא הקפיא סכום כלשהוא עד לתום הליכי הערעור.

ג.       הנתבעות וצדדי ג' פיצו את הנפגעת במלוא סכום פסק הדין (עפ"י חלוקה בינהן).

ד.      בעת מתן פסק הדין, היה תלוי ועומד כאמור ערעורה של הנפגעת במל"ל, כשלאחר מתן פסק הדין ותשלום הפיצוי, קבעה ועדת הערר את דרגת נכות צמיתה בשיעור 10%, החל מיום 1.1.96.

ה.      המל"ל שילם לנפגעת את הסכום המתבקש מקביעת ועדת הערר, הוא הסכום נשוא תביעה זו, ששולם כאמור לנפגעת, מעבר לתשלום שנפסק ושולם לה ע"י הנתבעות וצדדי ג', עפ"י פסק דינו של בית המשפט באשדוד.

3.      המחלוקת בין הצדדים משפטית במהותה, ונוגעת לשאלת חבותן של הנתבעות וצדדי ג' לשיפוי המל"ל, ובהמשך לה שאלת חבותה של צד ג' 5, היא הנפגעת בעניין זה, היינו, האם זכאי המל"ל להחזר הכספים ששילם לנפגעת מעבר לנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום באשדוד, וככל שהתשובה חיובית, האם זכאים הנתבעות וצדדי ג' להחזר כספים אלה מהנפגעת?

4.      הואיל ואין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, הסכימו הם להגיש טיעוניהם בשאלה המשפטית, ובהתאם ניתן פסק דין זה.

ב. תמצית טיעוני הצדדים

5.      טענות התובע -המל"ל:

א.     סעיף 328 לחוק קובע את זכות המל"ל לתבוע פיצוי, על גימלה ששילם או עתיד לשלם לנפגע, מאת הצד השלישי, כנגדו קיימת עילה לחיוב בתשלום פיצוי.    

ב.      עפ"י סעיף 10 לפסק דינו של בית המשפט באשדוד, הוכרה התאונה כתאונת עבודה, תוך שביהמ"ש קבע שהתובעת קיבלה את מלוא משכורתה ועל כן לא נגרמו לה הפסדי שכר בעבר. בנסיבות אלה, ברור הוא, כי בית המשפט נסמך על כך שהנפגעת זכאית לדמי פגיעה מהמוסד.

ג.       הואיל ובעת מתן פסק הדין היו הנתבעות וצדדי ג' מודעים להליכי הערעור, היה עליהם לבקש את בית המשפט כי יקפיא תשלומים, בסכום ההפרש שבין הפיצוי לסך התגמולים שהנפגעת עשויה לקבל אם יתקבל ערעורה, ומשלא עשו כן, אין להן להלין אלא על עצמן.

ד.      בית המשפט באשדוד פסק לנפגעת פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד בסך 5,000 ש"ח בלבד, (על אף שקיבל את קביעת המומחה באותו תיק שקבע 10% נכות בגין התאונה), זאת נוכח מודעותו לאפשרות תשלום גמלת הנכות על ידי המל"ל.

ה.      בנסיבות אלה זכאי המל"ל לחזור אל הנתבעות וצדדי ג'.

6.      טענות הנתבעות וצדדי ג'

א.     מששולמו מלוא נזקי הנפגעת כאמור בפס"ד של בית המשפט באשדוד, אין למל"ל מעבר לכך. אין הנתבעות חבות בשיפוי המל"ל שאינו יכול לתבוע מעבר לגובה הנזק שנקבע בפסה"ד הנ"ל, לאחר שמיעת הראיות, בחינתן ושקילתן.

ב.      המל"ל נכנס ל"נעלי" הנפגעת ובנסיבות אלה, אינו יכול להרחיב את זכותה מעבר לנפסק בפסק הדין, הן בשל העובדה כי המעוול אינו מחויב בתשלום מעבר לנזקי הניזוק והן בשל העובדה שהניזוק אינו זכאי לפיצוי מעבר לנזקו, וזאת עפ"י עקרונות זכות השיפוי .