פסק-דין בתיק א 70557/03

1.     ראשיתה של התובענה, בהמרצת פתיחה (הפ 200788/03) שנפתחה על ידי המנוח, שמעון דרומי ז"ל (להלן: "המנוח"), תוך הסתמכות על תצהירו של המנוח. ביום 21.8.03, במהלך ניהול התיק כהמרצת פתיחה, בפני כבוד השופט ורדי, הלך המנוח לבית עולמו. לאור פטירת המנוח, הוחלפו בעלי הדין בתובענה באופן שבמקום המנוח כתובע נרשמה אלמנתו ויורשתו, הגברת שולה דרומי (להלן: "התובעת").

2.     בהחלטת כבוד השופט ורדי, ביום 23.12.03, הועבר ניהול ההליך לפסים של תובענה בסדר דין רגיל, שעניינה מתן פסק-דין הצהרתי כדלקמן:

א.                  לבטל את ייפויי הכוח הבלתי חוזרים, אשר נחתמו על ידי המנוח בפני עו"ד ונוטריונית ילנה סוחוי, היא הנתבעת 6 (להלן: "עו"ד סוחוי") (מוצגים נ/6 נ/7 ו- נ/8) ובטלות כל הפעולות שנעשו או בוצעו על פיהם;

ב.                   להצהיר כי בבעלות המנוח ו/או יורשתו, התובעת, שלוש זכויות ציבוריות שונות להפעלת מונית, אשר מספרן: זכות מס' 11120, זכות מס' 15972 וזכות מס' 14529 (להלן: "הזכויות הציבוריות" ו/או "הרישיונות") , ללא כל זכות צד ג' בהם;

ג.                    לבטל את הליך העברת זכות מס' 14529 לשמו של הנתבע 5, מר קוסיאשוילי יעקב (להלן: "קוסיאשוילי").

בנוסף עתרה התובעת לחיוב הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך של 31,288 ש"ח בגין דמי השכירות עבור השכרת הרישיונות.

3.     נשוא הדיון הינן שלוש זכויות ציבוריות שונות, אשר היו רשומות על שם המנוח במשרד הרישוי. ואלו הזכויות והטוענים להן :

א.      לזכות מספר 11120- התובעת מול הנתבע 2 (להלן: " תורג'מן") ומול הנתבעת 3 (להלן: " מוניות הפלמ"ח").

ב.       לזכות מספר 15972 - התובעת מול הנתבע 4 (להלן: " ברנס").

ג.        לזכות מס' 14529 - התובעת מול קוסיאשוילי.

אשר למזרחי, כלפיו נטען כי פעל כנגד המנוח בניגוד לחוק השליחות תוך גזל ומרמה.

מילות רקע על ה"זכות הציבורית" 

4.     פקודת התעבורה [נוסח חדש]  תשכ"א 1961 (להלן: " פקודת התעבורה") ותקנות התעבורה תשכ"א 1961 (להלן: " תקנות התעבורה") מסדירות את ענף המוניות בישראל.

5.     בצד הצורך להחזיק ברישיון נהיגה במונית (כדי לעבוד כנהג מונית) קיימת חובה להחזיק ברישיון להפעלת המונית. סעיף ההגדרות בפקודת התעבורה קובע כי "רישיון להפעלת מונית" -  הוא רישיון המקנה לבעלו זכות להסיע נוסעים במונית לפי רישיון הסעה שניתן לפי תקנות התעבורה. 

6.     סעיף 14 ד' לפקודת התעבורה קובע כי מי שקבל רישיון להפעלת מונית, רשאי להעבירו לאדם שמתקיימים בו תנאים מסוימים המפורטים בסעיף. 

7.     תקנה 497 (ב) לתקנות התעבורה קובעת כי בעל רישיון להפעלת מונית המבקש להעבירו, וכן המבקש היתר כשירות לקבלת רישיון להפעלת מונית מאחר, יגישו לרשות, כהגדרתה בתקנה 485 לתקנות התעבורה, בקשה להעברת הרישיון בטופס שקבעה ושניתן להשיגו במשרדי הרשות,. מאחר ורישיון ההפעלה ניתן להעברה, התפתח שוק פתוח וחופשי לסחר בזכויות הציבוריות. רוכשי הזכויות היו לאו דווקא נהגי מוניות.

8.     כך נוהגים בעלי זכות ציבורית למכרה, ורוכש  הזכות אף יכול להשכירה לנהג מונית הזקוק לרישיון לצורך הפעלת המונית, תמורת תשלום חודשי. באופן זה משמשת הזכות הציבורית כמקור הכנסה שוטף.

ראו לעניין זה גם ת.א. (חי) 015977/05 חסון יוסף ואח' נ. כמאל אמיר ואח' (לא פורסם, 13.2.07).

ואלה עיקרי העובדות או הטענות העובדתיות הצריכות לעניין

9.      אין מחלוקת, כי המנוח, בן 86 בעת הגשת המרצת הפתיחה, היה הבעלים של שלוש הזכויות הציבוריות נשוא דיוננו.

10.במהלך החודשים דצמבר 2002 ועד מאי 2003 חתם המנוח בפני עו"ד סוחוי, בשלוש הזדמנויות שונות, על שלושה יפויי כוח בלתי חוזרים (להלן: "ייפויי הכח") להעברת הרישיונות כדלקמן:

א.      יפויי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 10.12.02 לגבי רישיון הפעלת המונית שמספרו 14529, לטובת מר חיים מזרחי (להלן: " מזרחי") ו/או הגב' צביה שאולוף ( מוצג נ/8).