פסק-דין בתיק א 705177/03

1.         תביעה על סך 27,885 ש"ח עבור שירותי טלפון סלולריים (סך 23,214.94 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד מועד הגשת התביעה), שלטענת התובעת, פלאפון תקשורת בע"מ, קיבל הנתבע בתקופה שבין 2.11.00 עד 2.3.02 ולא שילם עבורם.

            החשבוניות לגבי התקופה הנ"ל נשלחו לגביה באמצעות חברת האשראי ויזה, עפ"י הוראת קבע שמסר הנתבע, אולם לא כובדו.

הנתבע, מנהל עסק למוצרי בשר שבבעלות אמו, רכש מהתובעת לצורך העסק 11 מכשירי טלפון סלולרי (להלן: "המכשירים"), במסגרת הסכם המעניק הטבות במסלול עסקי. 

טענות הנתבע

2.         הנתבע טוען כי במסגרת ההסכם מיום 14.8.00 הבטיח לו נציג התובעת, אמיר  וולף, את התנאים הבאים, שהיוו את הבסיס להתקשרות:

א.         כל  השיחות בין המכשירים שנרכשו יהיו ללא תשלום.

ב.         במשך השנה הראשונה כל המכשירים לא יחויבו בגין 100 דקות שיחה ראשונות.

ג.          תמחור זול לשלושה יעדים נבחרים לכל מכשיר.

הוא מסר הוראת חיוב לחברת האשראי ויזה.

3.         עוד הוא טוען כי לאחר שסופקו לו המכשירים ביום 17.8.00,  התובעת חייבה את חשבונו באמצעות חברת האשראי באוקטובר 2000; אולם התובעת לא עמדה בהסכם עמו. התובעת חייבה אותו בגין שיחות שנערכו בין המכשירים שרכש, בניגוד להסכם (לשיטת התובעת, עפ"י ההסכם היה התובע זכאי לשיחות ללא תשלום בין המכשירים העסקיים עד לתיקרה של 1500 דקות למכשיר).

בעקבות זאת בשיחת ועידה בין נציג התובעת לנציגי חברת האשראי, הצליח לשכנע את חברת האשראי לבטל את הוראת החיוב באמצעותה (כך נטען בתצהירו).

4.         לאחר מכן  הגיע אליו נציג מטעם התובעת, מר דודו גבריאל.

דודו, לטענתו, הבטיח להסדיר את העניין ואף מסר לידיו מסמך המסכם את הנקודות שהובטחו ע"י אמיר וולף ונקודות לבדיקתו.

בחודש ינואר 2001 הגיע חיוב ע"ס 5,028.57 ש"ח, שוב בניגוד להתחייבויות התובעת. לפיכך, בתחילת 2/01 החזיר את כל המכשירים לתובעת והודיע על ביטול ההתקשרות.

הנתבע מכחיש כי הוא חייב סכום כלשהו לתובעת.

דיון ומסקנות

5.         לאחר שבחנתי את מלוא המסמכים ושקלתי את טענות הצדדים הנני קובעת כי דין התביעה להתקבל. להלן אנמק בקצרה.

6.         ההסכמים כוללים התחייבות לקבלת שירותים למשך 36 חודשים. קבלת ההטבות הנה כנגד התחייבות הנ"ל. הפסקת השירות הנה בתנאים שונים, לרבות תשלום "דמי שחרור", כמפורט בהסכם.

עפ"י רישומי העדה שרון ורדי, שעבדה בתקופה הרלבנטית כמנהלת משמרת אצל התובעת,  הנתבע "החזיר" (למעשה נטש) רק 4 מכשירים, ביום 20.10.02 במרכז השירות האזורי של הנתבעת בחוצות המפרץ.

            על עובדה זו העידה העדה שרון ורדי באופן מהימן. עדותה אודות הרישום היא העדות הישירה והמקורית, סותרת את טענות הנתבע.

7.         שרון הבהירה כי כיוון שהמכשירים נרכשים ע"י הלקוחות אין שום משמעות להחזרתם לחברה- דהיינו לנטישתם בחברה וכך הם מבהירים ללקוח. כשהחזיר את 4 המכשירים, תיעדה את עובדות המקרה במחשב והמכשיר נשמר אצלם למקרה שהלקוח יבקש לקבלו בחזרה.