פסק-דין בתיק א 70400/03

בפני תביעה כספית על סך 13,179 ש"ח, בגין חוב עבור שכ"ט עו"ד אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

התובע הינו עו"ד במקצועו. משרדו טיפל בפרוייקט בניין מגורים שהוקם בבת-ים והיה אחראי על עריכת כל חוזי המכר, רישום הפרוייקט כבית משותף ורישום הזכויות על שם הדיירים.

ביום 20/03/95 חתמו הנתבעים על חוזה הרכישה (להלן: "החוזה") לפיו רכשו דירת 5 חדרים בסך של 735,000 ש"ח.(להלן: "הדירה")

בסעיף 34(א) לחוזה הנתבעים התחייבו לשלם לתובע שכ"ט בסך של 1.5% מהתמורה + מע"מ.

בסעיף 34(ב) לחוזה הוסכם כי מחצית שכ"ט תשולם בעת עריכת החוזה ואילו המחצית השנייה תשולם בטרם רישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין כאשר ליתרה יתווספו הפרשי הצמדה למדד בהתאם למדד שפורסם ביום עריכת החוזה לעומת המדד ביום ביצוע התשלום.

הנתבעים, על אף שניתנה להם הודעה על כי ניתן לבצע את רישום הזכויות בדירה בלשכת המקרקעין על שמם לא שילמו את המחצית השנייה של שכ"ט.

רישום הבית כמשותף בוצע בשנת 98 ולפיכך ביום 04/10/98 שלח התובע מכתב לנתבעים בו הודיע להם על הרישום ושעליהם להגיע למשרדו על מנת לחתום על המסמכים להעברת רישום הזכויות בדירה על שמם וכן לשלם את יתרת שכר טרחתו.

הנתבעים לא הגיבו לפנייתו זו ואף לא לפנייה מאוחרת יותר.

בכתב הגנתם טענו הנתבעים כי החברה המוכרת (להלן: "החברה") כפתה עליהם את שירותיו של התובע וכך גם את שיעור שכ"ט מבלי יכולת להתמקח, חרף העובדה שביקשו להיות מיוצגים על ידי עו"ד מטעמם.

הנתבעים טענו כי משפנו לחברה והתלוננו על ליקוי בנייה קיבלו את תגובת התובע חרף העובדה ששולם לו שכ"ט בגין ייצוגם ברכישת הדירה.

הנתבעים טענו כי התובע זכאי להפרשי הצמדה למדד על סכום מחצית שכ"ט בלבד והוסיף בניגוד להסכם הפרשי הצמדה וריבית משנת 98.

הנתבעים טענו כי תבעו את החברה שחייבת להם פיצוי בגין הליקויים והיה על התובע לתקן את כתב התביעה ולעדכנו בהתאם.

הנתבעים טוענים כי אינם חייבים מאומה לתובע וכן הוסיפו כי עד למועד הגשת התביעה טרם נרשמה הדירה על שמם חרף העובדה כי היה עליו לעשות זאת בהתאם להסכם.

דיון:

בדיון המקדמי מיום 06/06/05 חזר הנתבע 1 על טענותיו דלעיל וציין שיכל למצוא עו"ד שיגבה שכ"ט בשיעור של 1% בלבד מהתמורה.

הנתבע 1 אף טען כי התובע השתהה בהגשת התביעה כדי שסכומה יתפח לאור הפרשי ההצמדה.

ב"כ התובע המלומד טען כי היה העו"ד הבלעדי שטיפל בכל נושאי החוזים והרישום בפרוייקט וכן כי שכ"ט שנגבה מקובל ולא ברור על מה מתקומם הנתבע.

ב"כ התובע הוסיף כי חובו של הנתבע הוצמד עד לשנת 98 בה נרשם הבית כמשותף ולפיכך נעשתה פנייה לנתבעים כי ישלמו את יתרת שכ"ט כדי שיבוצע הליך העברת רישום הזכויות של שמם בטאבו משלא עשו כן הנתבעים אין להם להלין אלא על עצמם.

מששמעתי את טענות הנתבע 1 והבהרות ב"כ התובע, לא מצאתי כל התגוננות עניינית לתביעה זו ולא מצאתי טעם בהמשך ההליך.