פסק-דין בתיק א 70215/04

התביעה וגרסאות הצדדים :

1.         ביום 20.1.2004 התרחשה תאונת דרכים ברח' תל חי בכפר אז"ר (להלן: " התאונה"). בתאונה זו היו מעורבים התובע, אשר נהג ברכבו מסוג ג'יפ טויוטה (להלן: " הג'יפ"), ואופנוע מסוג סאן יאנג, השייך והנהוג על ידי הנתבעת ( להלן: " האופנוע").

2.         לטענת התובע, הוא נסע עם רכבו בכיכר, כשלפתע הגיחה הנתבעת, רכובה על גבי האופנוע, לא צייתה לתמרור האט ותן זכות קדימה, התפרצה לכביש ופגעה בחזית רכב התובע.

רכבו של התובע תוקן, כשבדמי התיקון נושאת המבטחת מטעמו.
בתיק זה תובע התובע את נזקיו העקיפים הכוללים השתתפות עצמית (1,500 ש"ח); ירידת ערך (4,600 ש"ח); וכינון (300 ש"ח).

3.         לטענת הנתבעת, התאונה התרחשה באשמתו של התובע: לטענתה, צייתה היא לתמרור אשר היה מוצב בכיוון נסיעתה ווידאה כי דרכה פנויה בטרם השתלבה בנתיב הימני של הככר. לאחר ההשתלבות ובעודה בנתיב נסיעתה, הגיח התובע במהירות מופרזת עם רכבו, לנתיב בו נסעה הנתבעת, וכך התרחשה התאונה.

יש לציין כי בעקבות התאונה נגרמו לנתבעת חבלות גופניות קשות.

חקירת המשטרה :

4.         לאחר התאונה, ומאחר ולנתבעת נגרמו כאמור חבלות, הגיעה משטרה למקום התאונה ונערך דו"ח בוחן תנועה. תיק המשטרה בכללותו הוגש וסומן כת/3.

5.         במסגרת חקירת המשטרה, צולמו תמונות במקום התאונה, כשאין למעשה מחלוקת כי התובע הזיז את רכבו לאחר התאונה (ראה עדותו בעמ' 9 שו' 5). כמו-כן, נגבו עדויות מהנהגים והעדים אשר הגיעו למקום התאונה לאחר התרחשותה.
בתום החקירה, הודיעה המשטרה על סגירת התיק לכל המעורבים .

הליך ההוכחות בפני :

6.         ביום 11/1/06 התייצבו בפניי התובע והנתבעת ונחקרו על גרסאותיהם. הנתבעת הביאה עימה לעדות שני עדים נוספים ( מר שמעון לוי, להלן: " לוי", ומר פטר ליאושקוב, להלן: " פטר"),  אשר הוזעקו למקום התאונה לאחר התרחשותה, ועיקר עדותם נגעה למקום המצאות האופנוע והשברים לאחר התאונה.

7.         בתום דיון ההוכחות, ולאחר שנמסר לבית המשפט כי בתיק המשטרה מצוייות תמונות נוספות שצולמו במקום התאונה, מעבר לאלה אשר הוצגו לבית המשפט, אפשרתי לצדדים לפעול לצירוף תמונות אלה לתיק בית המשפט, לאחר שניתנו אורכות לעשות כן, ולאחר שלמרות האורכות שנתנו, התמונות לא הוגשו לתיק, יש ליתן פסק דין על סמך החומר שבפניי.

ההכרעה :

8.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי במסמכים אשר הוגשו בפניי ובכלל זה תמונות מתוך תיק המשטרה, אני קובעת כי כל צד ישא בנזקיו כפי שנגרמו בתאונה זו, ולכן דין התביעה להדחות ללא צו להוצאות, אנמק קביעתי זו.

9.         דו"ח הפעולה של המטרה מציין את מקום המצאות האופנוע כמקום התאונה, בין השאר לנוכח העובדה כי השברים היו מפוזרים אף הם במקום. מקום המצאות האופנוע מלמד על כך כי התאונה התרחשה בתחום הצומת, כפי שהעידו גם עדי ההגנה, ראה עדות פטר בעמ' 12 שור 4.

10.       לטענת הנתבעת, לאחר התאונה הזיז התובע את רכבו כשני מטר לאחור וגרר את האופנוע יחד איתו (ראה עדותה במשטרה מיום 2/2/04, בעמ' 4-5).

דהיינו, על פי עדותה של הנתבעת, מיקום התאונה הוא 2 מטר קדימה, בתוך תחום הצומת.

11.       המסקנה המתבקשת הינה כי התאונה אכן התרחשה בתוך תחום הצומת. מתוך המסמכים עולה כי לא הייתה בעיית ראות. אם אכן עצרה הנתבעת את האופנוע בתמרור והביטה שמאלה לבדוק שדרכה פנויה, לא ברור כיצד לא הבחינה בתובע המגיע עם רכבו בככר.  גם לנתבעת לא היה הסבר מניח את הדעת לשאלה זו.

12.       לעומת זאת, גם לפי מיקום השברים, וגם לנוכח העובדה כי התובע הזיז את רכבו לאחר התאונה, למרות שהיו נפגעים, מסקנתי היא כי התובע, למצער, לא שמר על הימין והתאונה התרחשה במרכז הכביש.

13.       לא זו אף זו, פגיעתו של התובע היא במרכז הפגוש הקדמי, דבר המלמד על כך כי כל רכבו היה מצוי המרכז הכביש ולא בנתיבו ו/או בסטיה קלה שמאלה. אם היה נוסע התובע בנתיבו אזי הפגיעה ברכבו אמורה היתה להיות בצד שמאל קדמי של רכבו ולא במרכז הפגוש.

14.       מסקנתי זו מתחזקת לנוכח העובדה כי מדובר במבנה מיוחד של ככר בו מותרת נסיעה דו סטרית. זהו מצב חריג, ונהג שאינו מכיר את המקום אינו מצפה כי רכב יסע מולו - כך אכן ארע במקרה שלפנינו. התובע הודה כי אינו מכיר את המקום (ראה פרו' עמ' 8 שו' 15) וכי האופנוע הגיע מולו (ראה פרו' עמ' 8 שו' 24), ולא משמאלו - דהיינו התאונה התרחשה לאחר שהנתבעת כבר השתלבה בככר ולא בעת הפנייה !