פסק-דין בתיק א 69854/04

הרקע :

התובע, מר פטרו סוסב, הינו תייר, שרכש כלי רכב בישראל, ללא מיסים. הוא ביטח את הרכב אצל הנתבעת, AIG ביטוח זהב בע"מ, על פי ערכו המלא, כולל מיסים. התובע נהג להשאיר את כלי הרכב בתקופות שבהן לא היה בישראל אצל חברו, מר מנשה רגיב. הרכב נגנב ביום 11.11.01. התובע קיבל מהנתבעת תגמולי ביטוח כערך הרכב - ללא מיסים. כעת הוא תובע גם את סכום המיסים, שכן - לטענתו - הוא אינו זכאי לרכוש רכב נוסף ללא מיסים, אלא אם ישלם את המיסים בגין הרכב הראשון שנגנב. כדי להשיב את המצב לקדמותו, טוען התובע, על הנתבעת להשיב לו גם את סכום המיסים, על מנת שתעמוד לו שוב הזכות לרכוש רכב ללא מיסים.

לטענת הנתבעת, היא איננה צריכה לשלם את סכום המיסים וזאת - הן משום שהתובע לא פעל לפי תנאי הפוליסה, הקובעת כתנאי לתשלום המיסים שהמבוטח ימציא למבטחת הוכחה כי אינו זכאי לפטור חוזר ממיסים על רכב חליפי שהוא מתכוון לרכוש במקום הרכב שנגנב, וכן משום שהרכב בכלל אינו בשימושו, אלא בשימושו של חברו, מנשה רגיב, ולפיכך - הוא לא היה רשאי לרכשו ללא מיסים מלכתחילה. לכן מדובר במקרה של הונאה, הן כנגד רשויות המדינה והן כנגד הנתבעת.

טענות התובע :

התובע רשאי היה לייבא את כלי הרכב שנגנב, ללא מיסים, בהתאם ל צו מס קניה (פטור), התשל"ו-1975 ולפי רשיון יבוא כללי, התשל"ח-1978 (להלן: " רשיון היבוא"). סעיף 4(ג) לרשיון היבוא, המתייחס ליבוא חוזר קובע:

"(ג)         תייר רשאי לייבא רכב נוסף כאמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:

. . . .

(2)           התייר ביטח את הרכב הראשון במלוא סכום המיסים החלים עליו, הרכב נגנב או לא ניתן לעשות בו שימוש, ושולם מלוא סכום המיסים החלים עליו מכספי הביטוח שקיבל התייר".

זהו, טוען התובע, המקרה שבפנינו, ומאחר שאי-זכאותו לפטור נוסף עולה מהחוק, לא היה על הנתבעת לדרוש ממנו אישורים כלשהם. הוא יהיה זכאי לפטור חוזר רק אם ישלם את מלוא סכום המיסים החל על הרכב הראשון, ולכן אין צורך באישור ספציפי לגבי זה.

התובע מפנה לפסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א ע"א 2089/00 פרג' ואח' נ' מדינת ישראל (להלן: " עניין פרג'"), המנתח את רשיון היבוא ומסביר את הרציונל שלו. באותו עניין נקבע , כי:

"האיזון הראוי הוא איפוא, הטלת נטל חד-פעמי על התייר בדמות תשלום פרמייה גבוהה יותר. כך, במצב של גניבה, חברת הביטוח תפצה את המדינה במלוא המיסים מכספי הביטוח ותשא בנזק, והתייר יוכל להנות מן הפטור פעם נוספת והיה וירצה לייבא רכב נוסף.

כללו של דבר, ההסדר מתיישב עם המדיניות המיסויית ומגשים את התכלית הראויה: התייר לא נבנה ממעשה הגניבה, המדינה איננה מפסידה מן הגניבה, וחברת הביטוח, שגבתה את הפרמייה המתאימה, היא הנושאת בנזק".

לטענת התובע, הטענות על קנוניה בין התובע לבין חברו, מנשה רגיב, שהחזיק בכלי הרכב בארץ כאשר התובע היה בחו"ל, הן טענות שנטענות בעלמא ואין להן כל תמיכה בראיות. הרכב נקנה על ידי התובע, לצרכיו, הוא שילם את מחיר הרכב מכספו, כמו גם את דמי הביטוח ואת הטיפולים.

עוד טוען התובע, כי משגבתה הנתבעת פרמיה על ערך הרכב המלא, הרי שהותרת ההפרש בגין המיסים בידה - מהווה עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הנתבעת :

לדברי הנתבעת, דין התביעה להדחות, וזאת בשל כל אחת משתי הטענות הבאות:

סעיף 7(א) לפוליסת הביטוח של התובע, קובע את הכלל, לפיו - במקרה של אבדן גמור לרכב שלא שילמו בעדו מיסים - חברת הביטוח תשלם תגמולי ביטוח לפי ערך הרכב ללא מיסים. סעיף 7(ב) קובע את החריג, לפיו- למרות האמור בס"ק (א), המבטח ישלם תגמולי ביטוח לפי שווי הרכב כאילו שולמו בגינו מיסים, אם ימציא המבוטח למבטח הוכחה כי אינו זכאי לפטור חוזר ממיסים על רכב חליפי שהוא מתכוון לרכוש במקום הרכב שנגרם לו אובדן גמור. לטענת הנתבעת, ההגיון בדרישת הוכחה טמון בכך, שחברת הביטוח לא יכולה לדעת לגבי כל מבוטח, אם הוא - באופן אישי - עונה על תנאי הזכאות, או אי הזכאות. לכן, הוא נדרש להביא אישור מרשויות המדינה, אשר הן אלה שקובעות אם יש לו או אין לו זכאות לפטור נוסף. עוד טוענת הנתבעת, כי לפי רישון היבוא, על חברת הביטוח לפצות את המדינה בסכום המיסים, וזאת כאשר המדינה משתכנעת שהתייר רשאי לקנות רכב נוסף והוא עומד לעשות כן. יתכן, למשל, שלא עמד בתנאי החוק בפעם הראשונה (למשל - לא הפקיד ערבות מתאימה), ולכן לא יתנו לו פטור בשנית, ומידע כזה - הוא רק בידי הרשויות. עוד טוענת הנתבעת, שקיומה של דרישה זו היה ידוע לתובע ולחברו מנשה, שטיפל עבורו בכל ענייני הרכב, ולא בכדי לא הובא אישור כזה.

לחילופין, אין לשלם לתובע את ערך המיסים בגין הרכב, שכן הרכב כלל לא שייך לתובע, אלא למנשה רגיב, ולכן התובע כלל לא היה זכאי לרכושו ללא מיסים. לפיכך, מדובר בהונאה של מדינת ישראל ושל חברת הביטוח. משכך, אין לאפשר לתובע להנות מכספים נוספים, שהרי את ערך הרכב כפי ששילם התובע בפועל - השיבה לו חברת הביטוח. אין לאפשר לו לזכות, בנוסף, בכספים שמעולם לא הוציא מכיסו.