- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק א 6920/05
|
א בית משפט השלום חיפה |
6920-05
14.12.2005 |
|
בפני : אהוד רקם - סגן נשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ישיבת תפארת ישראל חיפה עו"ד ש.ד. גדרון |
: ראם שמעון עו"ד פרקליטות מחוז חיפה |
| פסק-דין | |
1. התובעת, עמותה רשומה, השאילה לנתבע ביום 15/02/72 ספר תורה (להלן - ספר התורה), עבור בית הכנסת שבמעון הסטודנטים בשכונת רוממה שבחיפה.
הנתבע שימש באותה תקופה בתפקיד סגן מנהל מחוז חיפה והצפון במשרד הדתות.
התובעת טוענת כי פנתה לנתבע בדרישה להשבת ספר התורה, אולם חרף פניותיה שהחלו רק ב-2003 - 31 שנים לאחר שנמסר ספר התובע ע"י התובעת לנתבע, ספר התורה לא הוחזר לה ועל כן עתרה בתביעה זו לפיצוי בסך 180,000 ש"ח, המהווה לטענתה את ערכו של ספר התורה, נכון ליום הגשת התביעה.
2. ב"כ הנתבע העלה טענת התיישנות בכתב ההגנה ובישיבה הראשונה מיום 21/11/05. נוכח המחלוקת בשאלת ההתיישנות, הוחלט על פיצול הדיון בתיק, כך שבשלב ראשון תוכרע שאלה זו.
3. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדות הבאות -
ספר התורה הושאל לנתבע.
הדרישה הראשונה להחזרת הספר נעשתה בשנת 2003.
אין מחלוקת לעניין החבות בכפוף לטענת ההתיישנות שהעלה הנתבע.
(ראה - הודעת ב"כ הצדדים בעמ' 1 לפרוטוקול ישיבת 21/11/05).
4. ההסכם אשר נערך בין הצדדים בעת השאלת ספר התורה (להלן - ההסכם), קובע:
"הנני מאשר שקבלתי בהשאלה מישיבת "תפארת ישראל" ספר תורה אחד עבור בית הכנסת שבמעון הסטודנטים ברוממה.
הספר תורה יוחזר בכל עת שיידרש (עד 4 חודשים מתאריך היום)" (ההדגשה לא במקור - א.ר).
5. הנתבע טוען, נוכח האמור בהסכם, כי עילת התביעה בענייננו נולדה כבר בשנת 1972, כאשר הנתבע לא החזיר את ספר התורה לידי התובעת, ארבעה חודשים לאחר שקיבל אותו ממנה.
לפיכך ונוכח האמור בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 (להלן - חוק ההתיישנות), לפיו תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים, הנתבע טוען כי דין התביעה להדחות מחמת התיישנות.
התובעת טוענת כי הוסכם בין הצדדים על תקופת ההשאלה והצדדים המשיכו לקיים את השאילה לאחר התקופה המוסכמת.
על פי סעיף 29(ב) לחוק השכירות והשאילה, תשל"א - 1971 (להלן - החוק), אם הצדדים המשיכו לקיים את השאילה לאחר תום התקופה שהוסכם עליה בלי לקבוע תקופה חדשה, רשאי כל צד לסיים את השאילה על ידי מתן הודעה לצד השני זמן סביר מראש.
לפיכך טוענת התובעת, כי המועד בו דרשה מהנתבע את החזרת ספר התורה (שנת 2003), הוא המועד הקובע לעניין תחילת מניין תקופת ההתיישנות ועל כן תביעתה לא התיישנה.
6. לאחר עיון בסיכומי ב"כ הצדדים, בהסכם ובכל המסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי לקבל את טענת הנתבע, לפיה, התביעה הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות, ועל כן דין התביעה להידחות. נימוקיי:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
