פסק-דין בתיק א 68937/07

רקע

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 2,589 ש"ח. 

התובעת, אחים וקסמן תעשיות בע"מ, עוסקת בין היתר בייצור שיווק והפצה של ריהוט משרדי.

ביום 20/08/06 הזמין הנתבע פרטי ריהוט מאת התובעת כמופיע בחשבונית מספר 81889 ביום 23/08/06 אישר הנתבע את ההזמנה וכן צירף המחאת ביטחון אשר תוחזר  עם ההספקה והתשלום יבוצע בכרטיס אשראי.

פרטי ההזמנה סופקו לנתבע ביום 12/10/06 אולם התמורה בגינם טרם שולמה, הנתבע הביע תחילה את אי שביעות רצונו באשר לריפוד אשר תוקן.

לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החוב האמור העלו חרס, לא נותר בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

הנתבע הכחיש טענות התובע מכל וכל. לשיטתו, לאחר הזמנת הריהוט מאת התובעת, אשר סופק באיחור ניכר, נתגלו הכורסאות פגומות ולא ראויות לשימוש.

התובעת התחייבה לספק את המוצר תוך 21 יום מיום ההזמנה, הינו לא יאוחר מיום 11/09/06, לאור העובדה כי תאריך ההספקה חלף נוצר קשר עם התובעת, ולגישת הנתבע נאמר כי ההזמנה נשכחה.

ההזמנה סופקה באיחור של 31 ימים לאחר מועד ההספקה המוסכם בין הצדדים. לגישתו, הכורסאות אשר סופקו היו פגומות. בין הפגמים: בליטת עץ במושב, ותפירה באיכות ירודה. לאור הפגמים נשלח מכתב למשרדי התובעת אשר בו נאמר כי אין בכוונת הנתבע לשלם בעבור  הכורסאות הנ"ל עקב הפגמים הנדונים.

ביום 21/11/06 נלקחו הכורסאות לתיקון וזאת לאור מכתבו של הנתבע. ביום 29/11/06 הוחזרו הכורסאות אולם, גם הפעם נתגלו פגמים אשר חייבו תיקון נוסף.

התובעת מכחישה את טענות הנתבע וטוענת כי המוצרים שסיפקה היו ברמת איכות טובה ואין המדובר בפגמים כה מהותיים כפי שטוען הנתבע אלא בדברים זניחים שתוקנו בצורה מושלמת.

בתאריך ה - 26/02/08 התקיים בפני דיון מקדמי, בו, ביקשו הצדדים כי בית המשפט יפסוק בסכסוך דנן על דרך הפשרה וזאת לאחר טיעון קצר מכל אחד מהצדדים.

דיון

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, בחרו הצדדים להפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם, על פי הקבוע בסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט, לאחר טיעון קצר מכל צד.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).   

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים.

יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג {ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}.

גם חז"ל, התלבטו מהי הדרך הנכונה ליישב סכסוכים שהגיעו אל בית הדין וחלקם צידדו בדרך הפשרה. וכך נאמר בגמרה ( מסכת סנהדרין, דף ב' עמ' ב'):

"ר יהשוע בן קרחה אומר: מצווה לבצוע (= להביא לידי פשרה) שנאמר:" אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" [זכריה,ח'] והלא במקום שיש משפט- אין שלום, ובמקום שיש שלום -אין משפט! אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הוי אומר: זה הביצוע(=פשרה)."

אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים {(ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, סך של 1,800 ש"ח  (כולל מע"מ). בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת מחצית מהוצאות המשפט וכן סך של 360 ש"ח+מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד.