פסק-דין בתיק א 68846/01

1.         מבוא

עניין לנו בתביעה לתשלום 1,250,000 ש"ח בגין העלמות תווי קנייה בשווי זה אשר נרכשו ע"י התובעת.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

א.         התובעת נוהגת לרכוש לקראת החגים, פסח וראש השנה, תווי קנייה מרשתות השיווק "קו-אופ" ו"שופרסל" ולהפיצם בין חבריה.

ב.         לקראת חג הפסח שחל בחודש מרץ 2001 ביקשה התובעת להעביר ממשרדיה שבתל אביב לסניפה שבחיפה תווי קנייה בשווי כולל של 1,250,000 ש"ח.

ג.                    לשם ביצוע המשלוח שכרה התובעת את שירותיו של משרד השליחויות "שירותי משלוחים בכל רחבי הארץ, א.ג" הנמצא בבעלותו של הנתבע 3 והמנוהל על ידו. סוכם שעובד של משרד השליחויות יקבל לידיו את משלוח תווי הקנייה ביום 13.3.01 וימסור אותו בסניף התובעת בחיפה עד השעה 8:00 בבוקר ביום למחרת.

ד.                  ביום 13.3.01 בשעה 13:00 לערך הגיע הנתבע 1, שליח של משרד השליחויות, למשרדיה של התובעת שם נארזה בנוכחותו חבילת קרטון אשר הכילה את תווי הקנייה. החבילה נארזה ע"י יו"ר התובעת, מר יוסף אלישע, וסגנו, מר אברהם שיבר. הנתבע 1 קיבל לידיו את המשלוח לאחר שחתם על אישור קבלה והחתים את מר אלישע על תעודת משלוח.

ה.                  הנתבע 1 מסר את המשלוח לסדרן העבודה במשרד השליחויות, הוא הנתבע 2. המשלוח נשאר בהשגחתו במשך כשעה ולאחריה נמסר המשלוח לנתבע 3 אשר היה אמור להעבירו בפועל לסניף התובעת בחיפה.

ו.                    הנתבע 3 הגיע למשרדי התובעת בחיפה ביום 14.3.01 בשעה 14:00 לערך ומסר את חבילת הקרטון למתנדבות שהיו במקום, הגב' רגינה קופרמן והגב' לידיה הלמר. הוא ביקש שאלה יחתמו על אישור המסירה. משביקשו השתיים לבדוק את תכולת החבילה טרם החתימה על האישור, הניח הנתבע 3 את החבילה במקום והסתלק לדרכו. המתנדבות פתחו את החבילה ומצאו שהיא מכילה מספר חבילות נייר צילום הא ותו לא.

ז.                   התובעת התלוננה במשטרה, וזו קבעה כי לא נמצאו ראיות מספיקות לשם העמדה לדין.

ח.                  במקביל, פנתה התובעת לנתבעת 4, ששימשה כמבטחת שלה, בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח, בהתאם לפוליסה המכסה אובדן או נזק למשלוח תווי הקנייה, אך נענתה בשלילה.

מכאן התביעה.

2.         גדר  המחלוקת וגרסאות הצדדים.

ביום 14.12.03 אושרה ההסכמה אליה הגיעו באי כוח התובעת והנתבע 1 לפיה התביעה כנגד האחרון תידחה.

התובעת מבקשת בסיכומיה לחייב את הנתבע 3 ואת הנתבעת 4, ללא התייחסות לאחריותו של הנתבע 2, ועל כן ראיתי לדון באחריותם של אלה בלבד.

הנתבע 3 טוען, כי לא הייתה לו כל ידיעה לגבי שווי החבילה והיא נמסרה כאשר היא סגורה וחתומה כפי שנתקבלה לידיו. כמו כן, בהתאם לשטר ביצוע השליחות הוא אינו אחראי לתכולת המשלוח שכן האובדן לא נגרם מחמת רשלנותו ועל כן פטור מכל תשלום שהוא.

מנגד, טוענת התובעת כי תווי הקניה נעלמו מתוך החבילה בזמן שזו הייתה בחזקתו הבלעדית של הנתבע 3 ומבלי שיש לו הסבר לסיבת ההעלמות. כמו כן, גם אם מי מהשליחים של המשרד שלח ידו בתכולת החבילה, הרי שהנתבע 3 בהיותו המעביד, אחראי באחריות שילוחית למעשה.

הנתבעת 4 טוענת, כי התובעת ביקשה כיסוי ביטוחי לשני סבבי העברה בלבד של תווי קנייה; לפני פסח 2000 ולפני ראש השנה 2000. סבב שלישי, לפני פסח 2001, הוא נשוא התביעה דנן, לא נתבקש ביטוח עבורו, לא שולמה פרמיה בגינו ומשום כך לא בוטח.

מנגד, טוענת התובעת כי פוליסת הביטוח חלה על סבב זה של העברת תווי קנייה, שכן תקופת הביטוח הרשומה הינה מה-1.4.00 ועד ל-31.3.01 כאשר המשלוח בוצע ב-13.3.01.