פסק-דין בתיק א 68822/03

א)        מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין

עניינה של תובענה זו הינו בהתקשרות בין רוכשי דירה (התובעים) ובין מוכרה (הנתבעת מס' 2 - להלן: "הנתבעת").

כפי שיובהר להלן, עסקינן בהתקשרות בת מספר שלבים אשר למרבה הצער הניבה סכסוך שבצידו תביעה כספית.

1.         התובעים, בני זוג אשר ביקשו לרכוש דירה, גילו עניין בפרויקט בית הכרם שיזמה הנתבעת ואשר היה לעת ההיא בחיתוליו. ביום 8.1.97 נפגשו בעלי הדין ובמהלך פגישה זו למדו התובעים מפי נציגי הנתבעת על סוגי הבניינים, הדירות והתכנון הסביבתי.

2.         התובעים בחרו דירת 4 חדרים שבקומה ג' (להלן: " הדירה המקורית"), שמחירה נקבע לסך של 375,000 דולר. ביום 28.1.97 נחתם בין התובעים לנתבעת הסכם (להלן:" ההסכם") לרכישת הדירה המקורית. בין היתר נקבע בהסכם כי בניית הדירה תסתיים עד לסוף חודש אפריל 1999.

3.         לגרסת התובעים, בחודש יוני 98' הם הבחינו כי קיימת חריגה משמעותית של מנח הבניינים והמרווחים שביניהם, באופן שהתרשמו כי המרחק בין הבניינים הוקטן וכן נפגע הנוף הנשקף מן הדירה המקורית.

4.         תחת רישומן של נסיבות אלו גמלה בלבם של התובעים הכוונה להחליף את הדירה המקורית באחרת, וזאת בהסכמת הנתבעת.

5.         בסופו של היום ניאותו התובעים לרכוש דירה אחרת, תחת הדירה המקורית (להלן:" הדירה החלופית"), וזאת בהשראת הנתבע מס' 2 (להלן:" הנתבע") אשר לגרסתם שכנע אותם כי מדובר בדירה משופרת יותר הכוללת גינה רחבה ואשר נשקף ממנה נוף נאה לפארק שיוקם מולה. לנוכח יתרונות אלו דרשה הנתבעת תוספת תשלום בסך 15,000 דולר.

6.         אין חולק, כי ביום 13.7.98 התקשרו התובעים והנתבעת בהסכם להחלפת דירה (להלן:" הסכם ההחלפה"), בגדרו בוטלה מכירת הדירה המקורית והתובעים התחייבו לרכוש את הדירה החלופית אשר תוכניותיה והמפרט הטכני שלה צורפו להסכם ההחלפה. סעיף 12 להסכם ההחלפה שימר בתוקפו את הוראות ההסכם, למעט הוראת סעיף 5 של הנספח להסכם, ובסעיף 7 להסכם ההחלפה אישרו התובעים את מודעותם לפרטי התכניות הסביבתית, תכנית הבניין והדירה החלופית, וכן כי טרם ניתן היתר לבנין בו מצויה הדירה החלופית.

7.         להלן טוענים התובעים כי ביקשו מן הנתבעת להתאים את מועדי תשלום יתרת דמי המכר  שנקבעו לגבי הדירה המקורית, לפרק הזמן הצפוי להשלמת הדירה החלופית, אך בקשתם נדחתה. בנסיבות אלה המשיכו התובעים בביצוע התשלומים ע"פ לוח התשלומים המקורי ולגרסתם שילמו לנתבעת עד ליום 28.2.99, מספר חודשים קודם למועד שנקבע לשיטתם להשלמת הדירה החלופית, סך של 375,000 דולר שהינו סכום התמורה המלא בגין הדירה המקורית.

8.         התובעים טוענים כי מסירה הדירה החלופית התעכבה והיא נמסרה לחזקתם רק ביום 25.9.00 דהיינו, לשיטתם, באיחור של 16 חודשים. עד למועד זה השלימו התובעים את תוספת המחיר בגין הדירה החלופית.

9.         התובעים טוענים כי עם קבלת החזקה בדירה החלופית נחשפו לליקוייה ומגרעותיה כדלקמן:

9.1       בדירה התגלעו ליקויי בניה אשר תועדו ע"י מהנדסים מטעמם. דו"חות הביקורת נשלחו לנתבעת אך זו מיאנה לטפל בהם.

9.2       הסתבר לתובעים כי בסמיכות יתרה לדירה החלופית, החלה בנית גשר להולכי רגל, ובשנת 2002 בנה קבלן הפיתוח (להלן:" מוריה") קיר אבן בגובה 3 מטר על הגדר המקיפה את הדירה ובמרחק של כמטר וחצי מחלונותיה (להלן בהתאמה: " הגשר", "הקיר").

9.3       כמו כן מלינים התובעים על בנית צובר גז בגינת הדירה וכן בריכת ביוב ומוסיפים וטוענים כי החניה התת קרקעית שהוקצתה להם אינה תקנית ומאפשרת חנית רכב אחד בלבד.

9.4       התובעים טוענים אפוא לנזקים כדלקמן: