פסק-דין בתיק א 67446/00

זוהי תביעה לפי פרק י"ד סימן ד' לחוק הביטוח הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ח - 1995 לפיה תובע המוסד לביטוח לאומי (להלן: " התובע") מצדדים שלישיים לשלם לו פיצוי על גמלה ששולמה למשפחת המנוח יעקב איליץ (להלן: " המנוח"), שנהרג בתאונת עבודה.

1.         הנתבעת 2, אזורים בע"מ (להלן: "נתבעת 2"), היתה היזם והמקים של מלון הדירות אוקיאנוס שנבנה בהרצליה פיתוח (להלן: " הבניין"). הבניין נבנה בשנת 1993, הוא מתנשא לגובה 18 קומות ומורכב משני אגפים המחוברים באמצעות גשרי בטון שנבנו בכל קומה וקומה. במהלך הבנייה נתחמו הגשרים היצוקים במעקות זמניים, העשויים מגזרי עץ שחוברו לבטון באמצעות מסמרי פלדה.

2.         נתבעת 1, האחים מולר, קבלנים בע"מ (להלן: " הנתבעת") התקשרה עם נתבעת 2, לביצוע עבודות השלד ומעטפת החוץ של הבניין.

3.         הנתבעת שכרה את שירותיו של קבלן המשנה בוריס איליץ (להלן:" המעביד") לצורך ביצוע עבודות החיפוי והריצוף בבניין. המנוח, שהיה אחיו של המעביד, הועסק של ידו כעובד לביצוע עבודות החיפוי והריצוף.

4.         בקומה השמינית, בה עבד המנוח, נמצא ברז מים אחד, שהותקן וחובר למעקה העץ.

5.         ביום 24.8.93, לקראת סיום יום העבודה, פנה המנוח לכיוון ברז המים על מנת לשטוף עצמו. בסביבת הברז היתה רטיבות רבה, אשר כתוצאה מהימצאות חומרי בניין ופסולת יצרה שכבה בוצית חלקה.  בנסיבות שאיש אינו יודע כיצד, ובכל מקרה לא הוכחו בבית המשפט, נפל המנוח מהקומה השמינית, תוך שעוצמת נפילתו עוקרת ושוברת חלקים ממעקה העץ (להלן: " התאונה").

6.         עמיחי רגב, מנהל העבודה מטעם הנתבעת (להלן: " מנהל העבודה"), הורשע על פי הודאתו בעבירה של גרם מוות ברשלנות.

7.         התובעת טוענת כי גדר העץ הותקנה באופן רשלני, חובבני, מבלי שנעשו חישובים הנדסיים לצורך הקמתה ומבלי שנעשה תכנון הנדסי כנדרש בחוק. ראשי המסמרים, באמצעותם חוברו קורות העץ לגשר הבטון, לא עמדו בלחץ נפילתו של המנוח בעוד שאם היו מחוברים לבטון באמצעות דיבלים וברגי פלדה, התאונה היתה נמנעת. לפיכך נטען כנגד הנתבעות לרשלנות בבניית מעקה העץ, שגרמה למותו של המנוח.

            התובעת דוחה את טענת הנתבעת לרשלנות תורמת של המעביד, אשר על פי הטענה לא בדק את אופן חיזוק המעקה לגשר הבטון.

            התובעת דוחה טענת הנתבעת לאשם תורם של המנוח לקרות התאונה ולו מהטעם שנסיבות הנפילה לא הוכחו.

8.         הנתבעות הציגו חזית אחת מבלי הצורך לדון בחלוקת האחריות ביניהן. לטענתן, שיטת בניית מעקה העץ היתה שיטה מקובלת עובר לבנייתו ועל כן במועד בניית המעקה הנתבעת לא התרשלה בבנייתו. הנתבעות טוענות לאשם תורם של המנוח בכך שהלך לרחוץ עצמו במקום שאינו מיועד לרחיצה וכי הניף את רגליו על גבי מעקה העץ באופן שסיכן את חייו.

            עוד טוענות הנתבעות לאחריות המעביד לקרות התאונה בכך שלא בדק את האופן שבו חוזק מעקה העץ לגשר הבטון וכן התרשל, על פי הטענה, בכך שנמנע מלאסור על עובדיו להתרחץ על הגשר.

הצדדים חלוקים אשר לגובה נזקי התלויים.

9.         בהתאם להודעת הנתבעות מיום 7.9.06 הן ויתרו על הנטען בפרק ב' לסיכומיהן בדבר פקיעתה של זכות השיבוב.

דיון:

שאלת האחריות .

א.         האופן בו נבנה מעקה העץ:

מדו"ח חקירת תאונת העבודה, שנעשה מטעם משרד העבודה על ידי המפקח גרגורי בוטלקיב - שאף הובא לעדות מטעם התובעת (להלן: " המפקח החוקר"), עולה כי מעקה העץ לא הותקן וחוזק כראוי.

זקפי המעקה היו מחוברים לבטון על ידי מסמרי פלדה בלבד, אשר לא עמדו בעומס נפילתו של המנוח. מסמרי פלדה אלה עשויים מחומר שביר אשר בעת נעיצתם בבטון הם נוטים להישבר או להיסדק באופן חלקי וכך מאבדים מחוזקם. שיטת נעיצה זו של מסמרי פלדה אינה מאפשרת ביקורת על עומק חדירתו של המסמר לבטון, אשר לעיתים נוטה להתכופף בתוך הבטון. קרבתו של הבניין לים גורמת להחלדה מהירה יחסית של מסמרי הפלדה, אשר כתוצאה מכך מאבדים מחוזקם.