פסק-דין בתיק א 6722/03

1.         התובעת הגישה כנגד הנתבעת תובענה בסדר דין מהיר, לחייב הנתבעת לשלם לה סך של 9,350 ש"ח.

התובעת טוענת כי היא הבעלים והמחזיקה ברכב מסוג מאזדה מס' רישוי 29-832-91 (להלן: " המאזדה"), וכי הנתבעת היתה במועד הרלבנטי לקרות התאונה, הבעלים ו/או הנהגת ברכב מסוג אאודי מס' רישוי 36-448-78 (להלן: " האאודי").

התובעת טוענת עוד כי ביום 14.08.02 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, עת האטה ועצרה את המאזדה בדרך חברון בבאר שבע בשל תמרור "האט ותן זכות קדימה", שניצב בנתיב נסיעתה, הגיחה מאחור האאודי, אשר פגעה במאזדה - בחלקה האחורי.

לשיטת התובעת, כתוצאה מהתאונה ניזוקה המאזדה, ונזקיה נבדקו על ידי שמאי מוסמך והוערכו בסך 5,953 ש"ח, בנוסף, הוערך גובה ירידת ערך המאזדה ב - 2.5% השווה לסך של 1,812 ש"ח.

התובעת טוענת עוד, כי היא או נהגת המאזדה אינן יודעות ולא היתה להן אפשרות לדעת את הסיבות שגרמו לתאונה, וכי הנזק שנגרם למאזדה - נגרם על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה, כאשר לה השליטה על הרכב הפוגע בזמן אירוע התאונה.

2.         הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו העלתה ההכחשות כלליות לכל האמור בכתב התביעה.

            בדיון שהתקיים טען בא כוח הנתבעת, כי הנתבעת לא הייתה מעורבת בתאונה ואף רכב האאודי לא היה מעורב בה.

3.         בעלי הדין נתנו תצהירי עדות ראשית מטעמם ומטעם העדים מטעמם.

4.         בדיון שנתקיים בפני נחקר השמאי חקירה נגדית, בה השיב כי בדק את הנזקים שהיו בעת הבדיקה, וכי לא ביצע התאמת נזקים בין שני הרכבים, וכי לא בדק את רכב האאודי וגם לא וידא אם יש נזק בפגוש הקדמי.

            הנהגת מטעם התובעת נחקרה חקירה נגדית, ואף בעלה נחקר, למרות שלא ניתן תצהיר מטעמו.

            עם תום שמיעת ראיות התובעת - משכה הנתבעת התצהיר שהוגש מטעמה.

5.         בעלי הדין סיכמו טענותיהם בכתב.

            יצויין כבר עתה, כי התובעת חזרה בה מהטענה שהנתבעת הייתה זו שנהגה ברכב בזמן התאונה ולשיטתה " מדובר היה בנהג ולא בנהגת", אשר סירב לתת פרטים.

6.         אחר שעיינתי בכתבי בי-דין, בתצהירים ובמסמכים שהוגשו לעיוני ובסיכומי ב"כ בעלי הדין, אני מוצא כי יש לדחות התובענה.

7.         לאחר שהוברר והוסכם, כי הנתבעת לא הייתה מעורבת בתאונה נשאל ב"כ התובעת מהי עילת התובענה כנגד הנתבעת, והוא השיב כי לשיטתו, היות והנתבעת היא בעלת השליטה ברכב, וכן "סברתי שאם נגיש תביעה כנגד הבעלים יעלה שמו של הנוהג ברכב בעת התאונה".

            ב"כ התובעת הודה ברוב הגינותו, כי בעניין התאונה הגישה התובעת תלונה במשטרה וסופו של יום התיק נסגר בשל הסיבה: " עבריין לא נודע".

8.         התובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה, שכן בכתב ההגנה שהוגש מטעמה של הנתבעת, הכחישה הנתבעת עניין היותה הנהגת ו/או הבעלים של רכב האאודי, והתובעת לא הביאה כל ראיות מטעמה גם לגבי כך שהנתבעת היתה הבעלים של הרכב, ואף מכתבי הסיכומים מטעמה של התובעת, נטען כי אין חולק שהנתבעת היתה הבעלים של האאודי, אולם הנתבעת הכחישה כאמור עניין זה - והתובעת לא טרחה אפילו להציג את רישיון הרכב או תעודת עובד ציבור מטעם משרד הרישוי - לצורך הוכחת הבעלות באאודי.

            יאמר עוד, כי בענייננו, כלל לא הוכחה זכות התביעה של התובעת או עילת התובענה כנגד הנתבעת.

9.         אוסיף ואומר כי אין מחלוקת שהתיק הפלילי נסגר מהסיבה "עבריין לא ידוע", וחזקה  על משטרת ישראל שעשתה עבודתה נאמנה וכי אם נהג הרכב המעורב בתאונה, לא נמצא, הרי שאין ספק שנעשה נסיון לאתרו.