פסק-דין בתיק א 66935/03

1.         ביום 17.12.02 ארעה תאונת דרכים ברחוב הרצל בעיר בת-ים (להלן: "התאונה").

2.         נהג התובעים (התובע 2), מר טוויג מנשה טען, כי נהג ברכב טויוטה והיה במהלך נסיעה, כשלפתע סטה רכב הנתבעים, שהיה משאית לימוד נהיגה, למסלולו שמאלה ופגע בטויוטה בחלקה הימני.

3.         מורה הנהיגה, מר חנן בן חורין שלימד תלמיד וישב בצד ימין של רכבו בשעת התאונה טען, כי רכב הנתבעים עמד עמידה מוחלטת בפקק תנועה בנתיב הנסיעה השמאלי כאשר מימינו חונות מכוניות ומשמאלו נותר מרווח.

            רכב התובעים ניסה לעקוף את המשאית משמאל מבלי שהיה לו מספיק מקום לעבור ובכך גרם לנזק למשאית בצידה הימני (סעיף 5 ב' לכתב ההגנה).

4.         שמעתי את עדויות שני הנהגים.

            עדותו של נהג התובעים מר טוויג מנשה הייתה עדות אמינה שהתיישבה עם תמונות הנזק וניתן להשתית על עדות זו את גרסת התביעה.

            עד זה עמד על גרסתו, כי רכב הנתבעים סטה שמאלה ופגע בו.

5.         לעומת עדותו של עד התובעת, עדותו של עד ההגנה, מר בן חורין הייתה עדות שנתגלו בה סתירות ובקיעות ואין להשתית על עדות זו את גרסת ההגנה.

            בכתב ההגנה נטען ע"י הנתבעים, כי מכוניות חנו מצד ימין ונותר מרווח צר בצד שמאל.

            כשהבין עד ההגנה, כי גרסה זו אינה מתיישבת עם גרסתו, כי במקום קיימים שלושה נתיבים ("יש לכאורה שלושה נתיבים ושני רכבים יכולים לעבור בקלות"), ולראשונה במהלך עדותו בביהמ"ש הוסיף, כי גם "מצד שמאל של המדרכה חנתה מכונית ששני הגלגלים שלה היו על הכביש".

            עובדה מהותית זו לא צוינה בכתב ההגנה ולא בהודעה שמסר לחברת הביטוח - נ/1.

            נ/1 לכשעצמה נמסרה לחברת הביטוח משום מה רק ביום 27.07.03 דהיינו כ- 7 חודשים לאחר התאונה, עובדה המעוררת תמיהה לכשעצמה.

            בעדותו של עד זה נתגלו גם תמיהות בקשר להתנהלותו בכביש שכן לטענתו "אני הייתי בנתיב השמאלי".  אם אכן הנתבע היה בנתיב השמאלי לא ברור, כיצד נוצר מרווח שאפשר לרכב התובעת לעבור בינו לבין המדרכה, או לרכב החונה שם.   אם אכן הנתבע היה בנתיב השמאלי ומשמאלו עמד רכב חונה בחציו על הנתיב, כיצד נותר מרווח מספיק בנתיב השמאלי, שאפשר לרכב התובע להידחק שם?

            עוד יש להדגיש, כי עד הנתבעים הודה, כי מאחוריו היו רכבים נוספים והוא ראה את התובע "שהוא עקף כמה מכוניות לפני ונוסע ברווח הצר וניסה להיכנס ביני לבין המכונית החונה".

            אם התובע הצליח לעקוף מספר מכוניות שהיו מאחורי רכב הנתבעים, מדוע שלא יצליח לעבור גם את רכב הנתבעים, אלא אם רכב הנתבעים סטה שמאלה כעדות נהג התובעים.

            בשולי הדברים יש להעיר, כי לנהג הנתבעים היו "שלל" של עדים שיכלו לתמוך בעדותו, אך איש מהם לא הובא לעדות.

            כאשר היה ניתן להביא לעדות את התלמיד (עד הנתבעת כזה שיכול היה לבדוק ביומן את שמו ופרטיו) ויכול היה להביא עד ששמו מצוין בטופס ההודעה נ/1 (שלמה כהן).

            עדים אלו לא הובאו לעדות.

אי הבאת עד העשוי לתמוך בגרסתו של צד, ללא מתן הסבר סביר או מניח את הדעת להימנעות כזו, מערערת את גרסתו ולפעמים אף שוללת את גרסתו של הצד, שנמנע מהבאת העדות.