פסק-דין בתיק א 66922/03

פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב, בעקבות דיון בתביעה שטרית אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים בגין שטר חוב מס' 693255 ע"ס 80,000 ש"ח מיום 20/8/03.

משניתנה להסכמת הצדדים ליתן לנתבעים רשות להתגונן תוקף של החלטה, התצהירים אשר הוגשו בתמיכה לכתב ההתנגדות מהווים כתב ההגנה בתיק. 

בתצהירו של הנתבע 1 נטען, בין השאר, כי שכר אולם מהתובעת בגודל 350 מ"ר בקומה ג' במבנה בשכירות משנה, וזאת בהתאם להסכם שכירות אשר נכרת בין הצדדים מיום 10/5/01 ועד ליום 9/5/06, כאשר הוסכם כי ישולמו 2,500$ לחודש בגין דמי השכירות, וזאת כל חודשיים מראש. עוד הוצהר כי לאחר קבלת אישורים מתאימים הפך את הנכס לדירות מגורים - 18 יחידות נפרדות בסך הכל - בעלות של כ- 300,000 ש"ח.

עוד הוצהר כי הוסכם שבאם התובעת תפר את ההסכם, יהא עליה לשלם לנתבע סך של 200,000 ש"ח, אולם בחודש יולי 2003 פנה מנהל התובעת והציע לבטל את ההסכם ולשלם 150,000 ש"ח בלבד.

הנתבע 1 תיאר בתצהירו כיצד משטרת ישראל החלה לפנות עובדים זרים מהדירות, ועל כן ביקש להפחית את גובה שכר הדירה. עוד צוין כי היה על הנתבע 1 לשלם שכר דירה ביום 15/8/03 אולם לא הגיע לשלם, וכעבור 4 ימים החליפה התובעת את מנעולי הנכס ולא אפשרה לנתבע להיכנס, וכל זאת כאשר ניתן היה לשלם באיחור של עד 7 ימים על פי ההסכם.  קיימת התייחסות נוספת בהסכם לכך שאחיו של הנתבע 1, הנתבע 2, חתם על השטר כערב.

הנתבע 2 הגיש תצהיר קצר בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השטר ובו הצהיר כי הוא לא קיבל כל הודעה אודות קיומו של חוב וכי מר דוד לוי מטעם התובעת פנה אליו בחודש יולי 2003 והודיע כי הוא מוכן לתת 150,000 ש"ח עבור ההשקעה בנכס וביטול ההסכם. 

בעקבות ההחלטה למתן רשות להתגונן הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. הנתבעים חזרו בתצהיריהם על טענותיהם הנ"ל.

מר יוסף נגר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת מיום 12/-5/-4 ובו הצהיר כי התנהלה פגישה ביום 13/08/03 בשעות אחר הצהרים בהשתתפות מר דוד לוי, מנכ"ל התובע, יועצה המשפטי של התובעת, עו"ד אמיר לוי, ובנוכחות הנתבעים. במהלך אותה ישיבה, הודיע הנתבע 1 לתובעת, באופן אשר אינו משתמע לשני פנים, כי במידה שלא ייענו הדרישות של הנתבעים, קרי, הורדת דמי השכירות ושינוי ההסכם, אזי הוא יניח את המפתחות.

כמו כן, הודיע הנתבע 1 במהלך אותה פגישה כי היה ולא תענה התובעת לדרישותיו, אזי אין בכוונתו לשלם את דמי השכירות שהיה אמור לשלמם ביום 15/08/03.

בנוסף לכך הוצהר כי שנאמר לתובעת כי באם המצב אינו לרוחה, באפשרותה ללכת לבית המשפט ולנסות לתבוע את כספה שם, כאשר בעצם נודע לתובעת כי הסיבה האמיתית לרצון לסיים את ההסכם נעוצה בכך שהנתבע קיבל הצעה לשכור בניין אחר בסכום נמוך יותר.

לבסוף, התובעת הודיעה לנתבעים כי עליהם לעמוד במלוא התחייבויותיהם על פי ההסכם וכי התובעת אינה מסכימה להפחית את דמי השכירות.

מר דוד לוי, מנכ"ל ובעל מניות בתובעת, הגיש אף הוא תצהיר עדות ראשית, מיום 22/04/04, וזאת בתמיכה לתובענה. מר לוי חזר בתצהירו על תנאי ההתקשרות בין הצדדים והוסיף כי ביום 05/08/04, או בסמוך מאוד לכך, קיבל מכתב של הנתבע 2 בו נטען כי "המצב הכלכלי במדינה גרוע ביותר", "אין רווחים", "ההוצאות של אחזקת הבניין גדולות וכבדות עליי והכנסות אין". בתצהיר קיימת התייחסות לכך שבאותו מכתב צוין כי באם התובעת רוצה שימשיכו להיות דיירים בנכס, על התובעת ללכת לקראת הנתבעים ולהפחית את דמי השכירות בהתאם. העתק מאותו מכתב צורף כנספח א' לתצהיר זה. כמו כן, קיימת בתצהיר התייחסות לפגישה שנערכה ביום 13/08/03 ולהיעדר ביצוע תשלומים ביום 15/08/03.

מר דוד לוי הוסיף והצהיר כי על מנת להקטין את נזקיה של התובעת שנגרמו כתוצאה מעזיבתו של הנתבע 1 באופן חד צדדי, חתמה התובעת ביום 28/07/03 על הסכם שכירות עם שוכר חדש. בהתייחס למועד קבלת המכתב אודות הודעת הביטול, הוצהר כי רק ביום 21/09/03 קיבלה התובעת, באמצעות ב"כ, תגובה למכתבה מיום 19/08/03, כאשר במכתבו של עו"ד גבאי מטעם הנתבעים נטען לראשונה, למעלה מחודש לאחר שהנתבע 1 הודיע כי הוא "מניח את המפתחות", על רצונם לקיים את ההסכם, וזאת זמן מה לאחר חתימת ההסכם עם הסוחר החלופי.

בתצהיר העדות הראשית הנ"ל קיימת התייחסות נוספת להתכתבות של ב"כ הצדדים לאחר אותו מועד. לעניין הנזק נטען כי נקבעו בהסכם דמי שכירות חודשיים על סך 2,500$ (ארה"ב) וכי על הנתבע לשאת 50% מהוצאות אחזקת הבניין בתמורה לניקיונו.

בתצהיר צוין כי דובר על 32 חודשי שכירות עד למועד סיום החוזה, ועל כן מדובר ב- 80,000$ (ארה"ב) בתוספת מע"מ אשר שוויים 362,880 ש"ח. כמו-כן קיימת התייחסות לתשלומים אשר שולמו בסך של 62,651 ש"ח, וזאת בגין תחזוקת ורכישת המיטלטלין על מנת להביא את הקומה בבניין למצב סביר - כזה שיאפשר השכרת המבנה.

התובעת צירפה לתצהירה העתקי חשבוניות בהתייחס לסכום הנ"ל. לבסוף הוצהר כי מדובר בנזק בגובה 425,531 ש"ח, אולם מאחר שדובר בשטר חוב על סך 80,000 ש"ח בלבד, מוגשת התביעה אך בגין סכום זה.

מר דני שווא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, בו תיאר כי בעת שהגיע להתגורר בבניין אשר הושכר על ידי הנתבע 1, הוצעה לו עבודה, כאשר תפקידו היה להביא אנשים על מנת לשכור ממנו את הדירות במבנה. באותו תצהיר הוצהר כי במהלך חודש אוגוסט 2003 פנו אליו הנתבעים וביקשו ממנו לעזוב את הדירה ולעבור לבניין אחר בתל אביב אשר "בבעלותם", אולם הוא סירב לכך. כמו כן, קיימת באותו תצהיר התייחסות לכך שהנתבעים איימו על הדיירים, כאשר כל דייר אשר סירב לעזוב את הבניין - נגזלה ממנו תכולת דירתו.

תצהירים דומים הוגשו על ידי אלכסנדר קולסניקוב ועל ידי אנה צ'יבוטר.

המצהירים נחקרו במסגרת חקירות נגדיות במהלך שני מועדי דיוני ההוכחות. במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע 1, העיד כי אכן לא צירף אף קבלה בדבר השקעות אשר בוצעו בנכס ואף לא צורפו חשבוניות.