1. התובעת (להלן: "כ.צ.ט"), העוסקת בייצור ושיווק מוצרים רפואיים ותרופות, תובעת מהנתבעת 1 (להלן: "דיספומדיק"), שעסקה בייצור ויבוא מזרקים חד פעמיים, ומבעלי מניותיה (הנתבעים 2-10) פיצויים בגין הפרת הסכם שנכרת, לטענתה, בינה לבין דיספומדיק, לפיו התחייבה כ.צ.ט לסייע לממן את פעילותה של דיספומדיק, אשר נקלעה באותה עת (שנת 1993) לקשיים כספיים (בעיקר לשם מימון רכישת חומרי הגלם להם נזקקה לשם המשך הייצור). בתמורה הסכימה דיספומדיק להעניק לכ.צ.ט זכות להפיץ ולשווק באופן בלעדי את מוצריה בארץ עד מועד מסוים. כמו כן התחייבה דיספומדיק, כך לטענת התובעת, להקצות לה שליש ממניותיה המונפקות.
אין חולק כי הסכם כתוב לא נחתם בין הצדדים. המו"מ לקראת כריתתו היה ממושך. במהלכו היו התכתבויות בין הצדדים והוחלפו כ-6 טיוטות כתובות של ההסכם שהלך והתגבש. נקבעה אף ישיבה בנוכחות כל הצדדים לשם חתימה על ההסכם הפורמלי הסופי (ביום 27.1.94), אלא שהוא לא נחתם בסופו של דבר בשל צו מניעה זמני שהוצא לבקשת אחד ממנהלי דיספומדיק - הנתבע 3 - אשר אסר את החתימה על ההסכם.
טוענת התובעת כי ההסכם בינה לבין דיספומדיק השתכלל ונכרת, למעשה ולהלכה, ואף הוחל בביצועו, כבר בחודשים אוגוסט ספטמבר 1993. כוונת הצדדים להעלות אותו על הכתב, כוונה אשר סוכלה ע"י צו המניעה הנ"ל, אינה מצביעה על העדר גמירות דעת או על אי השתכללותו של ההסכם לפני שנחתם, כפי שטוענים הנתבעים, אלא לכל היותר, על כוונה ליתן לבוש פורמלי להסכם שהשתכלל, ע"י העלאתו על הכתב וחתימה עליו.
מוסיפה וטוענת התובעת כי ההסכם, שהוחל כבר בביצועו, הופר ע"י הנתבעים "ברגל גסה". מניותיה של דיספומדיק לא הועברו לכ.צ.ט וביצועו של הסכם ההפצה הבלעדי הופסק (ביום 1.1.95) באופן חד צדדי. מעשים אלה, שיש בהם משום הפרת ההסכם שנכרת, גרמו לתובעת, לטענתה, נזקים כספיים כבדים בגינם היא תובעת פיצוי מהנתבעים.
2. הנתבעים דוחים את תביעת התובעת בטענה לפיה ההסכם בין התובעת לדיספומדיק לא השתכלל, לא נוצרה גמירות דעת ולא היה מפגש רצונות בכל הנושאים שהיו שנויים במחלוקת ואשר לגביהם נוהל מו"מ. לפיכך, אין התובעת זכאית לתבוע מהם פיצויים על יסוד הסכם שלא בא לעולם.
3. אין חולק כי המו"מ והמגעים בין הצדדים החלו בתחילת 1993 והתנהלו על פני תקופה ארוכה יחסית. במהלכם נבחנו אפשרויות שונות "לכניסת" התובעת בצורה זו או אחרת לשותפות או מעורבות בפעילות דיספומדיק.
יתירה מכך: מהראיות שהוצגו בפני עולה כי באוגוסט 1993 החלה כ.צ.ט להפיץ ולשווק את מוצרי דיספומדיק על בסיס ההסכמות וההבנות אליהן הגיעו הצדדים (ראה סעיף 19 לסיכומי התובעת). זמן מה לאחר מכן העבירה דיספומדיק את משרדיה לבית המשרדים של כ.צ.ט ואילו כ.צ.ט דאגה להעמיד אשראי לדיספומדיק, אף זאת על בסיס הסכמות שהושגו בין הצדדים.
שיתוף פעולה זה נעשה בהסכמת שני הצדדים ותוך כדי המשך ניהול המו"מ ביניהם לקראת גיבושו הסופי של הסכם ביניהם, אשר אמור היה לכלול הקצאת או העברת חלק ממניות דיספומדיק לכ.צ.ט.
4. ממעורבותה בפעילותה של דיספומדיק, מבקשת התובעת להסיק כי נוצרה, למעשה, גמירות דעת בין הצדדים לגבי ההסכם כולו ואף הוחל בביצועו. עוד טוענת התובעת כי למעשה, בוצעו עיקר התחייבויותיה של דיספומדיק כלפי כ.צ.ט, למעט העברת חלק ממניותיה, עד שדיספומדיק הפרה ההסכם והפסיקה לשווק את מוצריה באמצעות כ.צ.ט.
דיספומדיק, או ליתר דיוק הנתבעים שהתגוננו מפני התביעה (בהיות דיספומדיק בפרוק ההליכים נגדה עוכבו), אינם מתכחשים להסדרים שהושגו בינה לבין כ.צ.ט לגבי הפצת ושיווק מוצריה, אלא שאין להסיק מכך, לטענתם, כי דיספומדיק התחייבה, או נקשר בינה לבין כ.צ.ט הסכם מחייב, לגבי העברת או הקצאת מניות לכ.צ.ט. נושא זה לא הוסדר ולא יצא לפועל, לטענתם, בשל קשיים שהתעוררו כתוצאה מסירוב הנושה העיקרי של דיספומדיק - בנק הפועלים - למחוק חלק מחובותיה וסירוב כ.צ.ט לערוב או ליטול על עצמה חובות אלה.
על רקע זה לא ניתן לדבר, לפי גירסת הנתבעים, על גמירות דעת בין הצדדים, או על התגבשות הסכם סופי ומחייב, שהרי ההסכמה היתה מותנית בפתרון סוגיה מהותית ומרכזית, היינו מה יעלה בגורל חובותיה של דיספומדיק ומדובר בחובות של מליוני שקלים, לבנק הפועלים להם ערבו בעלי המניות, פתרון שלא הושג בסופו של דבר.
5. מבחינת המסמכים השונים שהוצגו בפני, לרבות חלופי המכתבים בין הצדדים במהלך המו"מ, וכן מעיון בתצהירי העדים ובדבריהם במהלך עדותם בבית המשפט מתקבל הרושם כי הקשרים בין כ.צ.ט ודיספומדיק הלכו ונוצרו, או התהוו, בשלבים או בהדרגה. בשלב מסוים הושגו הבנות לגבי מספר עקרונות או תנאים שיכללו בהסכם העתידי. על יסוד הסכמות עקרוניות אלה החלו הצדדים לפעול ולשתף פעולה בתחומים שונים לגביהם הושגו הסכמות פרטניות וספציפיות.
אלא שלא ניתן להסיק מכך, לדעתי, כי נוצרה גמירות דעת מלאה בין הצדדים לגבי כל פרטי ההסכם ולא ניתן לקבוע כי ההבנות או ההסכמות החלקיות שהושגו ואשר עליהן משתיתה כ.צ.ט את תביעתה, השתכללו לכלל הסכם מחייב.
אמנם כן, דיספומדיק העתיקה את משרדיה לבית כ.צ.ט בפתח תקוה, אך שילמה עבורם לכ.צ.ט דמי שכירות מלאים, לפי שווי השוק, כפי שהוסכם.
אמנם כן כ.צ.ט החלה לשווק את מוצרי דיספומדיק בהסכמתה והפיקה מכך, כנראה, רווחים נאים.
היא אף סייעה, באמצעות קשריה ומעמדה הפיננסי האיתן, לפתוח קו אשראי שסייע לדיספומדיק בהמשך פעילותה, אך אין חולק כי בהוצאות המימון, היינו תשלום העמלות והריבית בגין אשראי זה נשאה דיספומדיק ולא כ.צ.ט.
פעולות אלה של שני הצדדים מעידות, כאמור, על שיתוף פעולה בין כ.צ.ט ודיספומדיק ואף על הסכמות חלקיות שהושגו ביניהן בתחומי פעילות שונים וספציפים. הן אף מעידות על כוונה, או על קיומו של רצון, להשלים את המו"מ ברוח העקרונות הכלליים עליהם הוסכם בשלב הראשוני של המגעים והמו"מ שהתנהל ביניהם. כך גם עולה מחילופי המכתבים והמו"מ שנמשך אף לאחר מכן. עם זאת, אין כל אלה מעידים על השלמת המו"מ ועל גיבוש סופי של ההסכם, לרבות ההסכמה או ההתחייבות להעביר שליש ממניות דיספומדיק לכ.צ.ט.
לדעתי, לא ניתן להניח או להסיק מהפעולות הנ"ל, שהחלו להתבצע במסגרת שיתוף הפעולה בין הצדדים ובהעדר ראיות אחרות שיעידו על כך, כי נקשר הסכם סופי ומחייב בין הצדדים בקשר להעברת המניות לכ.צ.ט.
הרי אף אליבא דגירסת כ.צ.ט לא גובש עדיין אופן העברת המניות: האם ע"י הקצאת מניות ישירה מדיספומדיק (כפי שטוענים הנתבעים), או ע"י העברת חלק מהמניות המוחזקות ע"י בעלי המניות או דילול חלקם בהון המניות. כלל לא הובהר כי כל בעלי המניות של דיספומדיק נתנו הסכמתם למהלך כזה או לתנאיו. נהפוך הוא, חלק מהם התנגד להעברת המניות בתנאים שהוצעו ע"י כ.צ.ט והראיה, צו המניעה הזמני שהוצא לבקשת הנתבע 3.