פסק-דין בתיק א 66600/04

א.        מהות התובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1.         בפני תביעה שבין מוכר דירה לקונים יד שניה, התובעים עותרים לחייב את הנתבע פיצוי בגין ליקויי בניה וכן את סכום הפיצוי המוסכם בהסכם.

2.         ביום 15/10/98 התקשרו התובעים מזה והנתבע מזה בהסכם מכר (להלן: " ההסכם"), לפיו התחייב הנתבע למכור לתובעים דירה ברח' תרצה 28 ברמת גן בתמורה ל- 325,000 דולר (להלן: " הדירה").

התובעים טוענים כי מצגיו והצהרותיו של הנתבע באשר למצב הדירה לא היו נכונים וגרמו להטעייתם שכן הנתבע ידע על קיומם של ליקויים בדירה, אך הסתיר מידע זה בכוונה תחילה.

3.         התובעים טוענים כי נודע להם על קיומם של ליקויים בדירה כשנתיים לאחר מסירת החזקה בדירה, אז פנה הנתבע אל התובעים בבקשה לאפשר לבורר לערוך בדיקה לאיתור ליקויים בדירה, וזאת במסגרת הליך בוררות, אשר נפתח בתאריך 23/3/99. בעלי הדירות בבניין, ובכללם הנתבע, הגישו תביעה כנגד הקבלן (ת.א. 1438/99) בגין הליקויים אשר נמצאו בדירותיהם, הנתבע תבע מן הקבלן פיצוי בסך 205,219 ש"ח. התביעה הועברה לבוררות בפני עו"ד (מהנדס) יחיאל ברונר (להלן: " הבורר"), אשר פסק לנתבע סך של 18,000 ש"ח בגין החוסר בשטח הדירה וסכום נוסף בגין עגמת הנפש אשר נגרמה לנתבע בסך 2,000 ש"ח, סה"כ 20,000 ש"ח.

4.         התובעים טוענים כי ביום 3/9/98, טרם החתימה על ההסכם, הוכנה לבקשת הנתבע חוות דעת מאת המהנדס יעקב קליגסברג על פיה נמצאו ליקויים בדירה שאומדן תיקונם הוערך על ידו בסכום כולל של 60,700 ש"ח (האומדן כולל ליקויים בני תיקון בלבד), בנוסף ניתנה לבקשת הנתבע חוו"ד ע"י השמאי אסא זוהר אשר העריך כי לדירה נגרמה ידירת ערך בגין ליקויים אשר אינם בני תיקון וזו הוערכה על ידו בסך 48,000 דולר.

            הנתבע הסתיר מן התובעים את חוו"ד ואת מסקנותיהם בעוד שהיה עליו לגלות לתובעים את דבר עריכתם וממצאיהם.

5.         לטענת התובעים הם זכאים לגבות מן הנתבע פיצויים בגין הפרת ההסכם כדלקמן:

(1)        פיצוי בגין תיקון הליקויים עפ"י הערכת המהנדס קליגסברג בסך 60,000 ש"ח.

(2)        פיצוי קבוע בגין הפרת ההסכם בשל הטעיה ו/או מצג שווא ו/או עגמת נפש בסך 32,500 דולר.

6.         הנתבע הכחיש את טענות התובעים וכפר בזכותם לגבות ממנו פיצוי כלשהוא.

לטענת הנתבע לא נגרם לתובעים כל נזק ממשי והם קיבלו את הדירה בדיוק כפי שהוצגה להם קודם לרכישה, הנתבע הוסיף כי התובעים ביקרו בדירה מספר פעמים ובחנו אותה ולא העלו כל טענה בפני הנתבע.

הנתבע מוסיף וטוען כי לא היתה לו ידיעה בדבר קיומם של ליקויים בדירה, וזאת מכוון ששעה שרכש את הדירה מן הקבלן טרם הושלמה בנייתה ומשהועברה אליו החזקה בדירה נודע לו לראשונה על קיומם של שני ליקויים בלבד; קיטון שטח הדירה והעדרה של מרפסת נוף מן הדירה, וכי בגין ליקויים אלו בלבד תבע את הקבלן.

7.         הנתבע טוען כי לא ידע על תוכנן של חוות הדעת אלא בסמוך להתנהלות הליך הבוררות, דהיינו לאחר החתימה על ההסכם עם התובעים.

8.         הנתבע טוען כי תביעתו כנגד הקבלן לא פגעה בזכותם של התובעים לתבוע את הקבלן וכי חרף העובדה שפסק הבוררות שמר לתובעים את הזכות לתבוע את הקבלן - הם לא עשו כן ומשכך אין לפצותם ויש לדחות את התביעה.

            עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב.         המחלוקת

1.         הסוגיה הראשונה הצריכה להכרעה בתובענה זו הינה; האם חלה חובת גילוי על הנתבע, ונפקותה של חובה זו.

2.         האם זכאים התובעים לפיצויים הנתבעים על ידם מן הנתבע.