פסק-דין בתיק א 665/05

1.         המדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי, בה נדרש בית המשפט להצהיר כי ההסכמים מתאריכים 16/10/1998, 26/10/1998 בין הצדדים, בטלים ומבוטלים, לרבות כל מסמך אחר אשר נחתם בין הצדדים ונושאו חלקי התובע בחלקה 4 גוש 16874, ולהורות על השבה, כפוף לקיזוז הנזקים שנגרמו לתובע כפי שיוכח בבית המשפט. התובע עתר לחלופין, לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכום של 47,500 דולר בש"ח לפי שער הדולר ביום התשלום, בצירוף ריבית  והפרשי הצמדה כחוק, החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף לחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך - 91,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות הפרת ההסכם ע"י הנתבעים.

2.         עיקר טענותיו של התובע מתמקדות בשני ההסכמים שנערכו ונחתמו בין הצדדים בתאריכים 16/10/98, 26/10/98. התובע טען, כי אין כל תוקף משפטי להסכמים אלה. לעניין ההסכם מיום 16/10/98, טען כי אין המדובר בהסכם מכר לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), וחסרים בו כל היסודות לקיום עסקה במקרקעין. לעניין ההסכם מיום 26/10/98, טען התובע כי הסכם זה בטל בשל היותו נגוע באי חוקיות, אשר נועד לרמות את שלטונות המס, על מנת שהנתבעים ייהנו מתשלום מס מופחת. כמו כן טען, כי המדובר בהסכם למראית עין, אשר אינו משקף את ההסכמות האמיתיות שהיו. טען עוד, כי הנתבעים הפרו הפרה יסודית הסכם זה, מאחר ולא שילמו את המחיר האמיתי של הממכר, וכן לא שילמו את המסים במועדם. בנוסף טען, כי הנתבעים הפרו את שני ההסכמים הנ"ל הפרה יסודית, מהרגע שידעו על קיום פסק דין לחלוקת החלקה נשוא התביעה. לחלופין טען התובע, כי יש לחייב את הנתבעים על סמך העילה של עשיית עושר שלא במשפט, לשלם לתובע את יתרת המחיר בסכום של 47,500 דולר, בנוסף לסכום הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.

3.         הנתבעים בהגנתם, ביקשו לדחות את התביעה על הסף, בשל חוסר יריבות, וכי לטענתם המדובר בתביעה קנטרנית גרידא. לגופו של עניין, טענו הנתבעים, כי רכשו את זכויותיו של התובע בחלקה לפי הסכם מכר מיום 26/10/98, הם שילמו במלואו את המחיר המוסכם בסכום של 47,500 דולר. טענו עוד, כי  נחתם ביניהם הסכם לקביעת מחירים ביום 16/10/98, ובו נקבע כי אם תתבצע חלוקה בקרקע נשוא התביעה על פי פסק דין, אשר יקבל אישור של הועדה המקומית לתכנון ובנייה, וחלקי התובע יפלו על הכביש הראשי, כל זאת עד לחודש יוני 1999, אזי תמורת הקרקע תהא בסכום של 95,000 דולר לאחר הפחתת השטחים שיוחדו לכבישים ודרכים ציבוריים. בנוסף טענו הנתבעים, כי התובע לא המציא עד עצם היום הזה חלוקה סופית מאושרת של הקרקע.

4.         אין חולק, כי התובע הינו הבעלים הרשומים של 8/168 חלקים בחלקה 4 גוש 16874 אדמות כפר יפיע, שטחם של חלקים אלה הינו 822 מ"ר (להלן: "החלקה"), המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים נוגעת לתוקפם של שני ההסכמים שנחתמו בין הצדדים בתאריך 16/10/98, 26/10/98, וכן לפרשנות שיש ליתן להסכם מיום 16/10/98. להלן אדון בשני ההסכמים, כאשר במהלך דיוני, אנתח את ראיות הצדדים שהוכחו בפניי:

            א.         לעניין ההסכם מיום 16/10/98:

            אין חולק בין הצדדים כי הסכם זה נחתם בין התובע לבין אחיהם של הנתבע בשם נאג'י (להלן: "נאג'י"). אין גם חולק, כי האח נאג'י היה הרוח החיה, אשר פעל בשם הנתבעים מתחילת המשא ומתן עם התובע עד לחתימת העסקה. הנתבעים לא התנערו מההסכם, ואף לא הביעו הסתייגות בנוגע להעדר חתימתם על הסכם זה, נהפוך הוא, לאורך עדותם ואף בסיכומיהם, יצאו מתוך הנחה, כי הסכם זה אף שנחתם על ידי אחיהם נאג'י, הוא מחייב אותם. לאור מסקנה זו, מתייתר הדיון בשאלה אם חתימת האח נאג'י על הסכם זה מחייבת את הנתבעים אם לאו, ואצא מתוך הנחה, כי הסכם זה נחתם בין הצדדים כדת וכדין, יחד עם זאת, ומכיוון שב"כ התובע התייחס לטענה זו בסיכומיו, אדון בהמשך בטענה זו בתמצית.

            כעת אבחן את הוראות ההסכם, ובשל חשיבותו, אצטטו להלן במלואו:

               "                                              הסכם

            נערך ונחתם בנצרת ביום 16/10/98

                                                   בין

            1) מאמון תאופיק זועבי בעל ת.ז. 2996267

            2) מוחמד תאופיק זועבי בעל ת.ז. 27617067

            באמצעות מיופה כחם נאג'י תאופיק זועבי

                                                                           (להלן צד ראשון)

                                                לבין

סובחי סלימאן יאסין בעל ת.ז. 5816462

מכפר יפיע

                                                                           (להלן צד השני)

הואיל והוסכם בין הצדדים על מכירת חלקי הצד השני לצד הראשון בחלקה 4 גוש 16874, ולשם כך נחתם הסכם למכירת החלקים הנ"ל.