פסק-דין בתיק א 661191/97

א.        עובדות הרקע ועיקר טענות בעלי הדין

1.         עניינן של התובענות שבפני הוא בשאלת חבותן של התובעות, בתשלומי מכס ו/או מס קנייה בגין טובין שייבאו.

הדיון בתובענות המאוחדות שבפני פוצל (החלטה מיום 4.12.00) באופן שנקבע כי בשלב ראשון יובאו ראיות באשר לסיווג הנכון של הטובין נשוא התביעות ולאחר מכן תידון שאלת תחולת חוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) תשנ"ח-1968 (להלן: "חוק המיסים") ויישום הוראותיו לגבי התובעות.

2.         ביום 16.6.04 ניתן על ידי פסק דין חלקי שעניינו בסוגיית סיווג הטובין שיובאו לארץ על ידי התובעות.

הקביעות האופרטיביות בפסק הדין החלקי הינן כדלקמן:

- התקבלה תביעת התובעות לגבי סיווג האימובלייזר תחת

פרט 83.01.2010/1.

- נדחתה טענתה של התובעת מס' 1 (להלן: "אדי") לפיה ניתן לסווג רכיבים שהביאה (למעט אימבולייזר) במסגרת פרט 85.12 שעניינה ציוד לאיתות קולי או חזותי.

3.         בעלי הדין ניסו משך תקופה ארוכה ליישב ביניהם את המחלוקת שעניינה יישום הוראות חוק המיסים והשפעתו על החיובים הכספיים הנגזרים מסיווג הטובין, משלא עלה הדבר בידן, הגיעה עת ההכרעה.

הנתבעת טענה בפני, בקליפת אגוז, כי נטל ההוכחה במובנו הרחב (נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע) מוטל על התובעות.

להלן נטען כי אדי לא עמדה בדרישות ההוכחה המוטלות עליה לעניין סעיפים 3,6 לחוק המיסים, בעוד שהתובעת מס' 2 (להלן: "לביא") אינה עומדת בנטל הראיה המוטל עליה עפ"י סעיף 6 לחוק.

ב.         דיון וממצאים

1.         אשר לאדי

1.1       על מנת שזו תצליח בטענתה לפטור מסכומי המיסים בהם חויבה וטרם שילמה ("חסר" כהגדרתו בחוק מיסים עקיפים), שומה עליה להתגבר, בין היתר, על הוראת סעיף 2 לחוק הנ"ל, המחייב נישום בתשלום חסר אם החסר האמור נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שהיה הנישום חייב למסרה, אלא אם כן, הוכיח הנישום כי הדבר נעשה בתום לב.

לטענת הנתבעת, לא עלה בידי אדי להוכיח כי פעלה בתום לב, במסירת ידיעה בלתי נכונה בתום ומאידך, לא הוכחו כל תנאי הסייג האמורים בסעיף 3 לחוק המיסים שכן, אין חולק כי אדי הודתה ברשימון 442953527 מיום 18.9.94 בחבותה לשלם מס קניה עבור מרימי השמשות, עובדה הנלמדת מעצם ביצוע התשלום ומכאן שידעה מהו הסיווג הנכון של טובין אלו.

אדי לא השיבה לטענה זו כלל ועיקר.

1.2       סבורני כי טענה זו בדין יסודה, בבחינת ההלכה שנפסקה  ב-ע.א. 5341/93 י.ד. תעשיות חייגנים בע"מ נ. מ"י (להלן: "הילכת חייגנים"), כפי שפורטה והובהרה בסיכומי הנתבעת.

1.3       למעלה מן הדרוש, טענה הנתבעת כי לא עלה בידי אדי להוכיח כי "מכרה את הטובין בתום לב לפני דרישת החסר ובמחיר שלא נכלל בו אותו חסר".

דרישה זו, המוצאת ביטויה בסעיף 3(3) לחוק המיסים, זהה בעיקרה (בשינויים הנובעים מן הניסוח) לתנאי החזר היתר הגלום בסעיף 6(2) לחוק המיסים,  שעניינו החזר יתר.

1.4       הנתבעת טענה כי אדי לא עמדה גם בתנאי סעיף 3(3) לחוק המיסים, בגדרו היה על אדי להוכיח כי "מכרה את הטובין בתום לב לפני דרישת החסר  במחיר שלא נכלל בו אותו חסר" (ההדגשה שלי - מ.ב.ח).