פסק-דין בתיק א 66081/04

 התובע יליד 1987 , בן 19 כיום, וביום 28/7/03 כאשר היה קטין בן 16 רכב על אופניו כנטען בכתב התביעה ונפגע באירוע המהווה תאונת דרכים , בכיכר אליה מתנקזים הרחובות טרומפלדור ומימון בחיפה , עת נפגע ע"י רכב אלמוני שברח מן המקום .

בישיבת יום  9/11/05 התייצבו שני באי כוח בעלי הדין .  ב"כ התובע הודיעה בזו הלשון

" אנו מוכנים לקבל את הצעת כב' השופט שנהב ע"ס 15000 ש"ח כולל שכ"ט עו"ד "

 בא כוח הנתבעת הודיע =

" יש בעיה עם החבות . אנו מוכנים שגובה הנזק ייסגר בסכום המצוין אך עדיין נותרה בעיה בעניין החבות ולדעתנו יש לשמוע את  הראיות בעניין זה " .

  אני מזכיר את הדברים כבר כאן, מכיוון שבסיכומי בא כוח התובע , ישנה בקשה לתקן "טעות שנפלה בהחלטת בית המשפט " , קרי שבא כוח התובע מיחס  טעות  בפרוטוקול לבית המשפט . . לא היא .

  ביום 9/11/05 התייצבו באי כוח בעלי הדין כאמור, והודיעו את המצוטט מפיהם לעיל . לאחר הודעות באי כוח בעלי הדין את האמור , ניתנה הצעה לפיה אכן,הסיכום שישולם לתובע יהיה 15000 ש"ח בתוספת אגרה ושכ"ט עו"ד .

אך ביום 22/1/06 ניתנה החלטה לפיה ," לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובהמשך להחלטתי מיום 9/11/05 אני מורה כדלקמן -

א-....

ב- משהצדדים הצהירו לפרוטוקול ביום 9/11/05 כי מסכימים הם להעמיד את גובה הנזק ע"ס 15000 ש"ח כולל שכ"ט עו"ד אני נותן להסכמה זו תוקף של החלטה "

  החלטת בית המשפט מתבססת על הודעת בא כוח התובע , בדבריו מיום 9/11/05 . אין כל טעות מצד בית המשפט , ואין מה לתקן .

  ביחס למועד הגשת הבקשה , צודק בא כוח הנתבעת, שאין זו הדרך ואין זה הזמן להגיש בקשה כזו .

   על כן באשר לגובה הנזק , מחייבת הסמכת הצדדים והחלטת בית המשפט מיום 22/1/06 .

 בעניין האחריות .

  לאחר עיון בכתב התביעה , תצהיר  העדות הראשית של התובע, וחקירתו בפני בבית המשפט, לא מצאתי כי יש בעדותו של התובע סתירות  עיקריות מהותיות, וכאלה שיורדות לשורשם של הדברים, עד כי אוכל לקבוע כי התובע אינו דובר אמת בגרסתו.

 התרשמתי לחיוב מעדותו של התובע, בחור צעיר, שקט ונבון.

 לא כל שוני בהצגת הדברים הנו סתירה . לא כל הבדל ניואנס , מהווה שינו גרסה.  טבעי הוא שכאשר  מספר של אנשים רואים אירוע אחד , גם מזווית אחת, כל אחד ימסור את אשר ראו עינו בצורה שונה במעט מזו של האח ר, ואין לומר שמי מהם משקר . גם אותו אדם כאשר הוא חוזר על תיאור אירוע מסוים, אין הכרח כי יחזור עליו באותן מלים , בהזדמנויות שונות.  נהפוך הוא , מכיוון שטבעי הוא שיהיו שינויי נוסח , בהצגת הדברים, אדם שחוזר על גרסה מסוימת כמו תקליט, ייאמר עליו שהוא מדקלם גרסה ולא מוסר תיאור של מאורע .

   תאונה הנה מאורע טראומטי , בה דעתו של הנפגע בה נתונה למצבו הגופני , ואינו מודע לנתונים נוספים במקום . לבקש מאדם לאמוד מרחקים, זמנים, צבעים, קולות, ורשמים הנקלטים בחושיו תוך כדי שהוא שוכב על הכביש או מיד לאחר שהוא קם ממנו, בצורת דיוק מדעית  , זה הנו דבר בלתי אפשרי .

  מאחר , וכפי שנאמר, אך טבעי הוא כי אדם המוסר תיאור של מאורע, טראומטי פחות או טראומטי יותר, ימסור אותו עם שינוי הדגשים מעת לעת, הרי אותם שינויי ניואנס , והבדלי ניסוח , אך עולים בקנה אחד עם ההנחה היסודית הנ"ל, המוסיפים אמינות לדברי העד ולא להפך .