פסק-דין בתיק א 66020/03

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבו של התובע באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב גם רכב נהוג בידי הנתבע מספר 1 ומבוטח אצל הנתבעת 2 בביטוח חבות כלפי צד ג '

  בכתב התביעה טוען התובע כי ביום 16/8/03 נהג ברכבו ( מונית ) ברחוב המעפילים בחולון מצפון לדרום, לפתע וללא כל התראה הגיח הרכב של הנתבע 1 משמאל תוך שהוא מבצע פנית פרסה אסורה תוך חציית פס לבן ופגע בעוצמה ברכבו של התובע .

  הנתבעים הגישו כתב הגנה, ובו דחו את טענות התובע בקשר לאחריות לאירוע התאונה בטענה כי התובע  עקף את רכב הנתבע מימין בפראות, תוך שהוא סוטה לנתיב הנסיעה של הנתבע.

 עלי להכריע אם כן לאור הראיות שבפני , האם אכן הנתבע  1 ביצע פניית פרסה וחסם נתיב נסיעת התובע , או שהתובע עקף את הנתבע מצד ימין, ונכנס לנתיבו וגרם למגע בין שני כלי הרכב .

 יצויין כי התובע התייצב לדיון ביום 13/7/04 , העיד על התאונה וחזר ותיאר את האירוע כנטען בכתב התביעה . בתשובה לשאלות בא כוח הנתבעים העיד התובע כי בכביש בו נסע ישנו אך נתיב נסיעה אחד. את הנזק ברכבו מתאר התובע כנזק בשתי הדלתות השמאליות, ואילו את הנזק ברכבו של הנתבע כפגיעה בפינה הקדמית השמאלית, ושבירת פנס ראשי.

   לאחר שבא כוח התובע הודיע " אלו עדי" קם בא כוח הנתבעים והודיע כי הנהג מטעמו, קרי הנתבע מספר 1 לא הגיע לדיון .הדיון נדחה .

במועד הדיון הנדחה , שוב לא התייצב הנתבע לדיון, ובא כוחו הודיע כי יצר עמו קשר וכי הוא הבטיח להגיע לישיבה , הנתבע לא הגיע ושוב נדחה הדין בגלל אי הופעתו .

בדיון הנדחה הבא, יום 16/3/06 שוב הנתבע לא התיצב , ובא כוח הנתבעים שוב בקש לדחות את הדיון , בקשתו של בא כוח הנתבע לדחית הדיון לא התקבלה , וניתן נגד הנתבע 1 פסק דין , והדיון נדחה לבקשת הנתבעת 2 .

 ביום 9/11/06 התייצב הנתבע 1 לדיון העיד על התאונה ונחקר בחקירה נגדית . לא באה כל בקשה לבטל את פסק הדין שניתן נגדו בהעדרו ביום 16/3/06 .

הנתבע טוען כי  הוא נסע ברחוב המעפילים בחולון ומאחוריו נסעה המונית של תובע , בכביש שני נתיבים שהופכים לנתיב אחד . לקראת מיזוג הנתיבים האיץ התובע את נסיעתו עקף אותו מימין ונכנס לנתיב האחד וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב .

 בחקירתו הנגדית טוען הנתבע 1 כי הוא לא הודיע על האירוע לחברת הביטוח שלו, ולשאלתי ענה כי לא הודיע לסוכן כי " הנזק שלי לא היה חייב תיקון " .

 תשובה שאינה משכנעת ואינה סבירה ..

 לשאלת בא כוח התובע מאשר הנתבע כי הנזק ברכבו בפינה הקדמית הימנית של הרכב, יש שפשוף בטמבון . וכי הפגיעה כרכב התובע הנה בצד השמאלי בדלת האחורית.

 לאחר ששמעתי  את גרסאות שני הנהגים הגעתי למסקנה שיש להעדיף את גרסתו של התובע על זו של הנתבע. בהתנהלותו של הנתבע בתיק, אי הגעה לדיונים, ואף אי הגשת בקשה לביטול פסק הדין העומד נגדו, יש סיבה טובה שלא לתת אימון בגרסתו. כמו כן תשובותיו בפני בית המשפט, אינן מוסיפות לאימון הדל ממילא בדבריו של הנתבע.  כמו כן מיקום הפגיעות בשני הרכבים מתישב יותר עם גרסת התובע מאשר עם זו של הנתבע.

 על כן העדפתי את גרסתו של התובע ואני קובע כי התאונה התרחשה אכן כאשר הנתבע מבצע פניית פרסה שעה שרכבו של התובע היה  בקרבת מקום בנסיעה ישר . הנתבע אחראי לאירוע התאונה .

לענין הנז ק.

 התובע הגיש לצורך הוכחת נזקיו חוות דעת שמאי הקובע כי הנזק ברכבו של התובע הנו בסך 6849 ש"ח ( ללא מע"מ) . חוות הדעת הוגשה בהסכמה ויש לקבלה כראיה על גובה הנזק .

כן הגיש התובע חשבונית שכר טרחת השמאי בסך 542 ש"ח , ללא מע"מ

בכתב התביעה נטען גם לאובדן הכנסה בגין שלושה ימי השבתת המונית, על כך לא הובאו ראיות ואין בידי לקבל את התביעה בראש נזק זה .