פסק-דין בתיק א 65840/04

ביום 22.5.03 ארעה תאונת דרכים ברחוב סוקולוב ברמת השרון.

רכב התובעת  נהוג על ידי מר ברק שגב, נסע  באותו בוקר לכיוון צפון בנתיב הימני, מבין שני נתיבים המצויים בכיוון נסיעתו.

בכתב התביעה, טענה התובעת  כי בעת שנהג התובעת "נסע בנתיב הימני ברחוב סוקולוב ברמת השרון פגעה בו משאית נהוגה על ידי הנתבע 1, מאחור" (סעיף 4 לכתב התביעה).

לכאורה, מדובר בתאונה שבה ארעה פגיעה מאחור כאמור בכתב התביעה, אלא שבמהלך שמיעת הראיות בפניי, הסתבר שלא כך הם פני הדברים, גם לפי גרסת נהג התובעת.

נהג התובעת, נסע בנתיב הימני.  לאחר הצומת נחסם נתיב הימני על ידי רכבים שחנו, ובעת שנהג התובעת ביקש לסטות שמאלה על מנת לעקוף את אותם הרכבים, ארעה ההתנגשות נשוא התובענה.

נהג התובעת טען בתוקף כי הגם שביקש לסטות שמאלה, הוא נשאר עומד בתוך נתיב נסיעתו ואז ארעה התאונה, אלא שכאמור עובדות אלו, לא מצאו ביטויים בכתב התביעה והם עלו רק במהלך שמיעת הראיות בפניי.

נהג הנתבעת מר עזרא יחזקאל, טען מנגד כי התאונה התרחשה בדרך שונה לחלוטין מזו המתוארת בכתב התביעה.

לטענת נהג הנתבעת, הוא נסע עם רכבו מסוג משאית לכיוון צפון בנתיב השמאלי, וכאשר חצה את הצומת, נהג התובעת שהיה מימינו, סטה לפתע שמאלה לנתיב נסיעת המשאית מבלי לבדוק שנתיב זה פנוי וכך ארעה התאונה נשוא התובענה, ובנסיבות אלו הוגשה  תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעת.

הצדדים העידו בפניי והסמיכו אותי לפסוק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

שמעתי את עדויות שני הנהגים כאמור, הוצגו לי תמונות הנזק והגעתי למסקנה כי יש להעדיף את עדותו של מר יחזקאל עזרא על פני עדותו של מר ברק שגב.

עדותו של מר ברק שגב לא התיישבה עם נסיבות התאונה, ועם דרך התרחשותה.

לטענת מר שגב, בנתיב השמאלי נסעו רכבים ולכן הוא לא יכול היה, לעקוף את הרכב שחסם לו את נתיב נסיעתו בנתיב הימני, ולכן הוא החליט להמתין עד שיתפנה הנתיב השמאלי והוא היה בעצירה בנתיב הימני בעת שארעה התאונה.

אין חולק כי הפגיעה ברכב התובע (ברנו קליאו), היתה בפגוש השמאלי האחורי, ואילו הפגיעה במשאית הנתבע היתה בפינה הימנית הקדמית.

צורת הפגיעה האמורה מצביעה על כך, כי גם לפי גרסת נהג התובעת, המשאית היתה כולה או חלקה בנתיב השמאלי ולפיכך, לא ברור כיצד,  רכבים אחרים נסעו באותו נתיב, הפריעו לנהג התובעת לסטות שמאלה, לכאורה.

יתר על כן, גם בהודעת התובע ת/1, נמסרה לחברת הביטוח בסמוך לאחר התאונה, ניתן לראות בבירור בשרטוט שעשה, כי בעת התאונה המשאית חסמה כמעט כולה את הנתיב השמאלי, ולכן אין זה הגיוני שרכבים אחרים נסעו באותו נתיב.

לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, יש להעדיף את גרסת נהג הנתבעת לפיה רכב התובע היה במהלך סטיה לנתיב השמאלי, והוא זה שחדר לנתיב נסיעת המשאית, מבלי לבדוק כי הנתיב פנוי כמתבקש על פי תקנות התעבורה, וכפי שנדרש מנהג זהיר, סביר ומיומן.

עדותו של נהג הנתבע היתה עדות אמינה, התיישבה היטב עם תמונות הנזק ונסיבות התאונה.

לאור כל האמור לעיל, משקבעתי כי נהג התובעת הוא זה שאחראי לתאונה, הרי שבלאו הכי יש להגיע למסקנה כי דין תביעת חברת איילון- חברה לביטוח, נגד הנתבעים יחזקאל עזרא וחברת יצחק מזור שיווק וסחר בע"מ - להדחות, ומאידך - יש לקבל את התביעה שכנגד שתבעה יצחק מזור - שיווק וסחר בע"מ את חברת איילון.

הגם שקיבלתי את התביעה שכנגד, אני סבור כי לנהג הנתבעת מר יחזקאל עזרא, היה אשם תורם.