פסק-דין בתיק א 64663/00

על פי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975

1.         ב"כ הצדדים הסמיכוני לפסוק בתובענה זו, על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         התובע יליד 1950, נפגע בתאונת דרכים, שארעה ביום 11.7.99.

3.         ד"ר ולנטין ז'טלני, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבע בחוות דעתו מיום 16.4.01, כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

            ד"ר ז'טלני, נחקר על חוות דעתו, בפני כב' השופט אל-יגון. לאחר החקירה, הורה כב' השופט אל-יגון, בהחלטתו מיום 23.2.04, כי התובע ישוב ויבדק על ידי ד"ר ז'טלני, אשר התבקש להשלים חוות דעתו, ביחס לתלונה בדבר הפרעה בתחושה ביד שמאל.

            זאת ועוד, נוכח קביעתו של ד"ר ז'טלני בדבר העדר קשר בין תסמונת התעלה הקרפלית לתאונה, ותשובתו בחקירה נגדית כי: "לא כל חבלה תגרום לתסמונת התעלה הקרפלית. יש דעה שונה לשלי "זהו ויכוח אקדמי"", ראה כב' השופט אל-יגון להורות על מינוי  מומחה נוסף, מטעם בית המשפט.

4.         בחוות דעתו המשלימה, ציין ד"ר ז'טלני כי לא נמצא ממצא חבלתי ביד שמאל, מעבר לתחושת הנימול עם סימנים המתאימים לתסמונת התעלה הקרפלית, לפיכך אין הוא רואה מקום לשנות את חוות דעתו.

5.         ד"ר יצחק קורן, אשר מונה כמומחה רפואי נוסף, ציין בחוות דעתו כי במישוש שרירי הצוואר, קיים ספזם שרירי מזערי בסמוך לחוליות הצוואר שהינם מפותחים בצורה מרשימה לגילו של התובע. ד"ר קורן ציין כי נמצאה הגבלה מזערית, בחלק מתנועות עמוד השדרה הצווארי והעריך את נכותו של התובע, בשיעור של 2.5%.

6.         התובע הינו בעל מוסך לצבע ופחחות רכב.

            בתצהירו, ציין התובע כי הינו עובד עבודה פיזית וכי לאחר התאונה, נאלץ להעסיק מספר רב יותר של עובדים, על מנת לבצע את העבודה.

            התובע צרף לתצהירו, דו"חות שומה לשנים 2005-1998. על דו"חות השומה נרשמו, בכתב יד, הערות בדבר מספר העובדים הממוצע לגבי כל שנה, אך משלא הוגשו דו"חות רווח והפסד ומסמכי הנהלת חשבונות מהם ניתן ללמוד כמה עובדים הועסקו על ידי התובע, בכל שנה ושנה, טענתו של התובע כי לאחר התאונה, נדרש להעסקת מספר רב יותר של עובדים, לא הוכחה.

            מדו"חות השומה עולה כי הכנסותיו השנתית של התובע, היו כדלקמן:

            בשנת 1998 - 115,338 ש"ח.

בשנת 1999 - שנת התאונה - 101,669 ש"ח.

בשנת 2000 - 170,193 ש"ח.

בשנת 2001 - 166,000 ש"ח.

בשנת 2002 - 125,728 ש"ח.

בשנת 2003 - 120,729 ש"ח.

בשנת 2004 - 129,615 ש"ח.

בשנת 2005 - 120,128 ש"ח.