פסק-דין בתיק א 6405/04

לפניי תביעותיהם ההדדיות של בעלי הדין שעניינן פירוק שיתוף בעסק בין שני אחים.

רקע כללי

1.       התובע והנתבע הינם אחים מלידה. בשנת 1979 עלה התובע לארץ ובשנת 1981 עלה הנתבע. שניהם עלו מארץ הולדתם- איראן.

2.       התובע רכש זכויות בחנות ברחוב לואי ליפסקי 39 בירושלים, הידועה כגוש 30718 חלקה 5 תת חלקה 95. על פי נסח הרישום מלשכת רישום המקרקעין רשומה החנות במלואה על שמו של התובע. במרוצת השנים החנות הורחבה. כעת העסק הוא חנות מכולת הפועלת בנכס המורכב משלוש יחידות באותו בניין- שתי חנויות אשר חוברו יחדיו פיזית ומחסן.

3.       בחודש פברואר 1984, חתמו האחים על חוזה ולפיו הנתבע הינו בעל 1/3 מהזכויות בחנות והתובע הינו בעל 2/3 מהזכויות. יתר תנאי ההסכם הסדירו את מערכת היחסים בין הצדדים, בין היתר, כיצד ינהגו במקרה ומי מהצדדים יהיה מעוניין למכור את זכויותיו בחנות.

4.       לאחר כ- 27 שנות פעילות עסקית, במחציתה של שנת 2004, התגלעה מחלוקת בין האחים. על אף כללים שנקבעו בחוזה שבין הצדדים למקרה של בקשה לפירוק השיתוף ביניהם, לא הגיעו הצדדים להסכמה ביניהם. ביום 26.9.04 הגיש הנתבע תובענה לבית משפט זה וביקש להורות לתובע למכור לו את זכויותיו בחנות תמורת תשלום של 2/3 מקביעת שמאי מוסמך לשווי הנכס. הנתבע חלק על הדרך בה בחר התובע להערכת שווי הנכס.

ביום 23.12.04 הגיש התובע תובענה לבית המשפט לענייני משפחה וביקש לחייב את אחיו- הנתבע בתשלום סכומים שונים עקב שותפותם בחנות (תמ"ש 28990/04). במהלך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, ביום 31.1.05, הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט שם להקפיא את ההליכים לפרק זמן של 45 ימים עד שתינתן החלטה בבית משפט זה לשאלת הסמכות העניינית- היינו מי הוא בית המשפט המוסמך לדון במחלוקות שבין הצדדים. לבסוף הסכימו הצדדים, כי הדיון בסכסוך ביניהם יתקיים לפניי.

לצורך פסק הדין יכונה בעל הזכויות של שני השלישים כתובע ואחיו בעל הזכויות בשליש כנתבע.

5.        ביום 20.2.05 הגיעו האחים להסכמה, שניתן לה תוקף של פסק דין, ולפיה, הנתבע ירכוש את כל זכויותיו של התובע בשתי החנויות ובמחסן, כמוגדר בדו"ח השמאי, יובל זלטין, שמונה על ידי בית המשפט. יחד עם זאת נותרו נושאים רבים בהם נותרו הצדדים חלוקים ביניהם, וזה נושאו של פסק דין זה.

6.       ביום 24.3.05 הגיעו הצדדים להסדר דיוני ולפיו מלבד בעלי הדין לא יישמעו עדים נוספים, וכי בית המשפט יפסוק את פסוקו על דרך הפשרה, על פי הקבוע בסעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 (תויק בבש"א 1140/05).

7.       לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו בבית המשפט הגישו סיכום טענותיהם בכתב. באי כוח הצדדים בסיכומיהם גדרו את המחלוקת בין האחים לנושאים הבאים:יתרת החוב לבנק, חובות לספקים, שווי הסחורה שנותרה בחנות, חובות חיים של העסק, שווי הציוד שנותר בחנות, שוויה של מכונית שהותיר התובע לנתבע, משיכת כספים וסחורה מהחנות, פגיעה בשם טוב, החזר מס ותשלומים נוספים, פגיעה במוניטין, תשלום עבור עבודת בני משפחה, תשלום עבור עבודת יתר של הנתבע בחנות על פני התובע, אובדן כושר השתכרות, הפרש מקדמת מס הכנסה, חוסרים בהפקדות בחשבון הבנק ועוד ועוד.

בסיכומיו טען ב"כ התובע כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 548,313 ש"ח, ואילו ב"כ הנתבע טען, כי על התובע לשלם לנתבע סך של 319,458 ש"ח.

להלן נביא בתמצית את טענות הצדדים למקצת מהנושאים הללו ונפסוק פסוקנו מבלי ליתן נימוקים לכך.

יתרת החוב לבנק

8.       לשיטת התובע יתרת החובה בחשבון הבנק עמדה ביום 20.12.04 על סך של 75,416 ש"ח.

ביום 21.12.04 נטל התובע הלוואה בסך של 80,000 ש"ח. כיום יתרת החוב בחשבון הבנק עומדת על סך של 31.449.42 ש"ח, ויתרת החוב בהלוואות עומדת על סך של 86,742 ש"ח. סך כל החוב עומד כיום על סך של 118,191.42 ש"ח.

הנתבע אינו חולק על גובה החוב לבנק, אולם, לשיטתו, מסכום זה יש להפחית סך של כ- 69,000 ש"ח, כיוון ש- 26 שיקים, שסכומם מגיע לסכום הנזכר, כלל לא נמסרו לו לבדיקה, ולפיכך אינו יכול לאשר את גובה החוב. יש להעיר, כי לעת הגשת הסיכומים הועברו לנתבע ספחים של שיקים נוספים והצדדים מסרו הערותיהם בהקשר לכך.

יצוין, כי חשבון הבנק של החנות מתנהל על שמו של התובע בלבד.

חובות לספקים

9.       התובע טוען, כי החוב לספקים שטרם שולם עומד כעת על סך של 53,925.58 ש"ח. הנתבע בתצהירו הכחיש את החוב האמור וטען, כי יש להעמידו על סך של 38,818.1 ש"ח בלבד.

עוד נטען על ידי הנתבע, כי מסכום החוב לספקים יש לקזז תשלומים שונים אשר שולמו על ידו לספקים שונים, אשר לחלק מהם הציג חשבוניות מס, ולחלק אחר לא תמך דבריו במסמך כלשהו. כן יש להפחית, לשיטתו, את חובותיו לביטוח לאומי וכי אין יתרה לתשלום לרואה החשבון, כטענת התובע, ובמידה וקיים חוב כזה יתמודד הנתבע עם דרישה זו אם תבוא מרואה החשבון.

אשר לחוב לרואה החשבון נפנה למכתבו מיום 23.2.05, כי יתרת החוב של האחים עבור הנהלת חשבונות לשנים 2003 ו-2004 היא בסך של 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק   (ת/2). אוסיף, כי על מנת שלא יוותרו קצוות "פתוחים" ביחסים בין האחים הבאתי במסגרת שיקוליי החוב לרואה החשבון ואם יבקש הנתבע להתדיין עם רואה החשבון זכותו לעשות כן.