פסק-דין בתיק א 64049/07

בפני תביעה כספית לתשלום סך של  11,500 ש"ח. 

דפוס ש.ב  בע"מ (להלן: "התובעת"), הינה חברה פרטית העוסקת בדפוס.

י.ב דיגיטל מדיה בע"מ (להלן: "הנתבעת 1"), הינה חברה המאוגדת בישראל, העוסקת בדפוס. גיל כהן (להלן: "הנתבע 2"), הינו מנהל ובעל מניות בנתבעת 1. ברודרזון ירון (להלן: "הנתבע 3"), פעל בשמם של הנתבעים 1-2 והוסמך על ידם להתקשר עם התובעת ולהזמין סחורות דרכה וכן להיות עמה בקשר מסחרי.

בזמנים הרלוונטיים סיפקה התובעת סחורה כמופיע בכרטסת התובעת לנתבעת 1 בגובה התביעה, וזאת על פי הזמנתם ואישורם של הנתבעים 2-3.

הנתבעים שילמו בעבור הסחורה שנתקבלה על ידי  שקים של הנתבעת אחת. השקים חוללו בהעדר כיסוי. על אף דרישתה של התובעת לתשלום החוב לא שילמו הנתבעים את החוב או חלק ממנו.

מבדיקה שערכה התובעת גילתה כי כנגד הנתבעת 1 וכנגד הנתבע 3 עומדים ותלויים תיקי הוצאה לפועל רבים, כאשר כנגד נתבע 3 עומדים התיקים על סך של מעל 8 מליון ש"ח, לאור כך ביקשה התובעת להיפרע  מהנתבע 2 מאחר ושימש בעלים ובעל מניות בנתבעת 1 או לחילופין מכוח אחריותו מכוח דיני השליחות.  לגישת התובעת הנתבע 2 פעל ברשלנות לאור העובדה כי היה מודע למצבם הכלכלי של הנתבעת 1 והנתבע 3 ולגישת התובעת ניצל את מעמדו כבעל מניות בנתבעת 1.

הנתבע 2 הכחיש את טענות התובעת מכל וכל. לגישתו לאור העובדה כי השקים הינם של הנתבעת 1 אין מקום לתביעה כנגדו וזאת מאחר וההתקשרות נעשתה עם החברה ולא עם הנתבע כבעל מניותיה.

לגישתו, התובעת לא הוכיחה דבר באשר להתנהגות רשלנית או מעשה מרמה מצידו ומשכך אין מקום להרים מסך כנגדו.

בתאריך ה -28/01/08 התקיים בפני דיון מקדמי, בו, ניתנה לצדדים האפשרות להגיש כתבי טענות מתוקנים אשר בהן יפורטו באופן מדויק העילות.

 לאחר קבלה ועיון בכתבי הטענות המתוקנים ניתנה על ידי  החלטה ביום 21/05/08  אשר בה  הוצע לצדדים  כי יתנו לבית המשפט לפסוק בסכסוך דנן על דרך הפשרה.

דיון

הצדדים בחרו, בנסיבות  העניין, לקבל את הצעת ביהמ"ש ולהפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם,  על פי הקבוע בסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט, על דרך הפשרה.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.

בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה - המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי - בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים - ובהם החיפוש אחר האמת - מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק - על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).   

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים

{ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337).  וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)}.

גם חז"ל, התלבטו מהי הדרך הנכונה ליישב סכסוכים שהגיעו אל בית הדין וחלקם צידדו בדרך הפשרה. וכך נאמר בגמרה ( מסכת סנהדרין, דף ב' עמ' ב'):

"ר' יהשוע בן קרחה אומר: מצווה לבצוע (= להביא לידי פשרה) שנאמר:" אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" [זכריה,ח'] והלא במקום שיש משפט- אין שלום, ובמקום שיש שלום -אין משפט! אלא איזהו משפט שיש בו שלום? הוי אומר: זה הביצוע(=פשרה)."

אי לכך ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים {(ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם)} ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע 2, לשלם לתובעת, לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא כלפיו הקשורה בתיק זה, סך של 2,700 ש"ח (כולל מע"מ). בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת מחצית מהוצאות המשפט וכן סך של  540 ש"ח + מע"מ  בעבור שכ"ט עו"ד.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר רשום