פסק-דין בתיק א 63079/06

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 10,822 ש"ח.

איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") הנפיקה פוליסה  שמספרה 23101004705 לתקופה שבין 01.01.05 - 31.12.05  בעבור חברת מרום לוד ניהול בע"מ שלימים התמזגה עם חברות אביב לוד בע"מ (להלן: "נתבעת 1") וכן עם חברת מקבץ דיור החשמל 5 בע"מ (להלן: "נתבעת 2").

עקב אי תשלום מלוא הפרמיה על- פי הנדרש בפוליסה ביטלה התובעת את הפוליסה 4 חודשים לאחר תחילתה. התובעת שלחה מכתבי התראה לנתבעת אולם ללא הואיל. יתרת החוב אשר נותרה הינה סכום התביעה. 

לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החוב האמור העלו חרס, לא נותר בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

הנתבעות הכחישו את  טענות התובעת מכל וכל. לשיטתן, התובעת חידשה את הפוליסה בעלות כוללת של 17,000 $ מבלי שקיבלה אישור לכך ומבלי שנמסרה הודעה מראש.

לגישת הנתבעות הוסכם בין הצדדים כי בכפוף לחמישה תשלומים על סך 5,000 ש"ח כל אחד תמחל התובעת על יתרת החוב בהיקף של 2,400 $ אשר מהווה את סכום התביעה.

לטענתן,  החוב כולו היה שנוי במחלוקת אך לפנים משורת הדין סוכם  באמצעות סוכן הביטוח מר חנוך כץ (להלן: " כץ") כי בכפוף לתשלום של 25,000 ש"ח יסולקו טענות התובעת.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

הבקשה לביטולה של הפוליסה נעשתה באפן חד-צדדי  (דברי עו"ד חוטר ישי ב"כ הנתבע בדיון מיום 07.03.07 עמודים 1-2 שורות  21, 1-3):

"המערכת העסקית הזו נותקה ביוזמה של הנתבעות כאשר חלק מההסדר היות והיה לפוליסה הזו מותבים אחרים בין אם זה בנקים או אחרים, היה צריך לקבל אישור המבטח על כי הפוליסה עמדה בתוקף. דרישה זו נשלחה גם לתובעת, יכול להיות שהיא בסיס הטעות, שכביכול הייתה הסכמה של הנתבעות לחידוש הפוליסה."

יחד עם זאת, מתצהירו של כץ עולה כי מר טאובר אשר שימש נציג הנתבעות באותה התקופה פנה אל כץ בבקשה מפורשת כי יחודשו הביטוחים (ת.ע.ר חנוך כץ סעיף 8 לתצהיר):

" ביום 7.12.04 פנה אלי מר טאובר,בכתב וביקש שאחתום על טופס "אישור עריכת ביטוחים " עבור עמידר לתקופה שמיום 01.01.05 ועד ליום 31.12.05 (כולל), במקום הקודם שעומד להסתיים וזאת על מנת שהנתבעות יעבירו לחברת עמידר. יובהר כי מדובר בבקשה מפורשת של מר טאובר לחידוש הפוליסה.

מר טאובר הפעיל לחץ היות וחברת "עמידר" עכבה אצלה כספים שהיו מגיעים לנתבעות עד לקבלת הפוליסות, נשוא התיק. "

בהמשך לתצהירו מבהיר כץ כי ללא האישור בדבר קיום פוליסה בתוקף בין התאריכים 01.01.05 -31.12.05 הייתה נמנעת חברת עמידר מלעבוד עם הנתבעות ובשל בקשתו של מר טאובר הונפקו הפוליסות (צורף כנספח נ/ה).

בחקירתו הנגדית  לא העלה ב"כ הנתבעות כל שאלה בדבר תקפותה של הפוליסה והצורך בה כתנאי הכרחי לקבלת הכספים מחברת "עמידר".  לאחר עיון בתצהיר ונספחיו ובהעדר גרסה נוגדת, מסקנתי היא כי אכן התבקשה הנפקתה של הפוליסה אשר שימשה תנאי הכרחי בידי הנתבעות, על מנת לפעול מול חברת עמידר ( ראה חקירה נגדית מיום 17.03.08 עמוד 3 שורות 19-24).

מתצהירו של צבי רייכנברג (להלן: "רייכנברג") עולה כי התקיימו בין הצדדים מערכת עסקים לאורך זמן (סעיף 3 לתצהיר רשות להתגונן):

"3. התובעות ביטחו את הנתבעות לאורך שנים וקיבלו פרמיות רבות, במאות אלפי ש"ח."

מתצהירו של כץ עולה כי אין זו השנה הראשונה בה מבצעות הנתבעות פוליסות מסוג זה על-ידי התובעת . לשאלת ב"כ הנתבעים (חקירה נגדית מיום 17.03.08 עמוד 7 שורות 8-10) וטענה: