פסק-דין בתיק א 6301/05

1.         התובעת האשימה את הנתבעת בעבירה של העמדת רכב וחניתו במקום אסור - הודעת

תשלום קנס על פי סעיף 228(א) לחוק סדר דין פלילי, התשמ"ב - 1982 (דו"ח חנייה שמספרו - 6-8-811411; להלן - הדו"ח).

            הנתבעת ביקשה להישפט על הדו"ח, ובשל כך הועבר הדיון בנושא לבית המשפט לעניינים

מקומיים בחיפה.

ב 20/04/04, החליט כב' השופט הבר לבטל את כתב האישום וולחייב את המאשימה

בתשלום הוצאות בסך 500 ש"ח לנתבעת (להלן - ההוצאות).

ב 05/05/04 העבירה התובעת לנתבעת שיק על סך 500 ש"ח.

ב 25/10/04, ביטל בית המשפט המחוזי את החלטת השופט הבר, "לרבות החיוב בהוצאות

הכלול בה" (ע"פ 1397/04 בעמ' 5 לפסק הדין).

נוכח פסק הדין בערעור, פנתה התובעת לנתבעת ודרשה ממנה את השבת ההוצאות

ששילמה לה.

ב 14/11/04 העבירה הנתבעת שיק על סך 500 ש"ח, משוך לפקודת מדינת ישראל.

השיק הוחזר לנתבעת על ידי התובעת, בדרישה כי השיק יירשם לפקודת התובעת ולא מדינת ישראל, שכן התובעת היא זו אשר שילמה לנתבעת את ה 500 ש"ח.

הנתבעת החזירה לתובעת את השיק וסירבה להחליפו ומכאן התביעה שפניי.

2.         התובעת טוענת כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום ההוצאות לפקודתה שכן היא זו

ששילמה  ההוצאות על פי החלטת השופט הבר (ולא המדינה), ומשום שאין התובעת יכולה להפקיד את השיק בהיותו משוך לפקודת מדינת ישראל.

התובעת טוענת לחילופין, כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום, בעילת עשיית עושר ולא במשפט.

3.                     הנתבעת טוענת כי הסכום שהועבר אליה, שולם מטעם מדינת ישראל -  המאשימה וכי החזירה את הסכום בשיק משוך לפקודת מדינת ישראל, כמתחייב על פי החלטת בית המשפט בע"פ 1397/04.

4.                     לאחר שמיעת עדים, טיעוני ב"כ הצדדים ועיון בכל המסמכים הרלוונטיים (לרבות: פסקי