פסק-דין בתיק א 63007/03

זוהי תביעה בסדר דין מהיר לפיצוי בשל נזק שנגרם למכונית בתאונת שרשרת.  על פי סידרן היו מעורבות בתאונה 6 מכוניות, ולהלן אמנה בקיצור את הגירסאות שהציגו המעורבים:

המכונית הראשונה בסידרה היתה מכונית איסוזו שנהגה, יוסף אוחנה, העיד במשטרה שמכונית פגעה בו מאחור ואז נפגעה בעצמה.  המכונית השניה בסידרה היתה מכונית פורד, שבה נהג חיים לשם. גירסתו זהה לגירסתו של יוסף אוחנה, ועל כך גם הורשע בהליך פלילי.

הוא תיאר את הפגיעה שהרגיש מאחור, כ"בום" אחד שנמשך בצורה מאורכת, יכול להיות שחש טילטול, כאשר יצא מהרכב לראות מה קורה שמע עוד מכות מאחור.

המכונית השלישית בסידרה היתה מכונית סובארו שבה נהג יואב צור. לדבריו, הוא נעצר לאחר שהתאונה שלפניו כבר התרחשה, ואז נפגע מאחור, נהדף ופגע במכונית הפורד של חיים לשם.

אחר כך הרגיש עוד הדיפות קטנות, שאת מספרן אינו יודע למנות.

המכונית הרביעית בסידרה היתה מכונית פיאט, שבה נהג עירד פרידמן. הוא טען, שאין הוא יכול להעיד בוודאות מה התרחש לפניו, אך הוא הספיק לבלום מאחורי מכונית הסובארו של יואב צור, שאז פגעה בו מאחור המזדה של רוני גרושקה והדפה אותו קדימה, על מכוניתו של צור. הוא מעריך שמכוניתו של צור, כבר פגעה במכוניתו של לשם בעת שהתנגש בה, לאור הפרשי הנזקים בין המכוניות.

המכונית החמישית בסידרה היתה מזדה שבה נהג רוני גרושקה. הוא הורשע בכך שמכוניתו פגעה מאחור במכוניתו של עירד פרידמן. הוא מכחיש את הטענה שהדף את מכוניתו של פרידמן על מכוניתו של צור, וגם מכחיש את טענתו של פרידמן שכך הודה בתחילה וכן גם דיווח לחברת ניו קופל, ורק מאוחר יותר שינה את דעתו. הוא עצמו נפגע מאחור על ידי רכב מיצובישי שהיה השישי בשיירה ואשר נהגו, יניב שעיו, הורשע בשל כך בהליך פלילי.

יואב צור העיד, ששמע חבטה אדירה מאחור, הרגיש עוד הדיפות קטנות שאת מספרן (בלשון רבים) אינו זוכר.  מכיוון שמאחורי מכוניתו של עירד פרידמן, היו רק שתי מכוניות, עולה מדברים אלה שפגיעתו של פרידמן בצור, קדמה לפגיעת גרושקה בפרידמן ולפגיעת שעיו בגרושקה, זאת בניגוד לטענתו של פרידמן. אכן, בניגוד לטענתו של פרידמן, הודעתו של גרושקה לניו קופל, אינה כוללת הודעה בכך שגרושקה הדף את פרידמן על מכוניתו של צור, וכך גם עולה מההרשעה של גרושקה בפגיעה מאחור בלבד. לאור זאת, אני דוחה את טענתו של פרידמן שפגיעתו של גרושקה במכוניתו, הדפה אותה על מכוניתו של צור.

צור טען, שהפגיעה שנפגע מאחור הדפה אותו על מכוניתו של לשם. פרידמן אינו מסוגל להעיד פוזיטיבית בשאלה מה התרחש בין המכוניות שלפניו. הוא לא הכחיש את טענתו של צור, אלא, ניסה להעריך ספקולטיבית על ידי מצב הנזקים במכוניות, את סבירות הטענה. מכך עולה, שפרידמן אינו מכחיש הכחשה של ממש את טענת צור, שמכוניתו נהדפה מאחור על מכוניתו של לשם. אוסיף לכך את העובדה שנזקיה של מכוניתו של צור הם הקשים ביותר בכל השיירה. מסקנתי:  מכוניתו של פרידמן היא שהדפה את מכוניתו של צור על מכוניתו של לשם  ופרידמן הוא האחראי לנזק שנגרם למכוניתו של לשם מאחור.

בהתחשב בכך שגם צור וגם לשם הסכימו על כך, שהפגיעה שפגעה מכוניתו של לשם במכוניתו של אוחנה לא היתה קשה, סביר להניח שהפגיעה מאחור במכוניתו של לשם, העצימה את הנזק שנגרם לה עוד קודם מלפנים.

הנזק שנגרם למכונית של לשם (שבבעלות התובעת): נזק במוקד אחורי 3,549 ש"ח. נזק במוקד הקדמי  6,383 ש"ח שמהם אני מוכן לייחס 2,000 ש"ח לפגיעה מאחור. בגין ירידת הערך קבע השמאי 2,518 ש"ח שמהם מייחס אני  לפגיעה מאחור 2,000 ש"ח נוספים וכן עלות שכ"ט השמאי 1,208 ש"ח.

לפיכך, נוכח ההודעות לצדדים שלישיים ורביעיים, אני מחייב את הצדדים השלישיים מספר 1 ו-2 לשלם לתובעת סך של  8,757   ש"ח  שישא  הפרשי הצמדה כדין מיום    1.6.03  ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 10% + מע"מ,  האגרה ששולמה  ושכר העד שנפסק.

עוד ישלמו צדדי ג' 1 ו-2 את הוצאות הנתבעים בסך 1,000 ש"ח.

המזכירות תשלח העתק  פסק הדין  לצדדים בדואר.

ניתן היום ט' באייר, תשס"ה (18 במאי 2005) בהעדר הצדדים

חווה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: