- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק א 62686/01
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
62686-01
25.9.2006 |
|
בפני : אטיאס אריה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בנק המזרחי המאוחד בע"מ |
: 1. נכטיילר רוני - ניתן פס"ד 2. נכטיילר שרה |
| פסק-דין | |
בכתב התביעה טוען התובע כי, נכון ליום 5.6.01 מצוי החשבון ביתרת חובה על סך של 173,443 ש"ח לפי הפירוט הבא:
- יתרת חובה בחשבון העו"ש - 45,607 ש"ח.
- ריבית מצטברת על חשבון העו"ש - 1,152 ש"ח.
- יתרת הלוואה שלא נפרעה על סך 11,462 ש"ח בגין הלוואה שניתנה לנתבע מס' 1 ביום 5.12.00.
- יתרת הלוואה שלא נפרעה על סך 108,066 ש"ח בגין הלוואה שניתנה לנתבע מס' 1 ביום 5.6.01.
- חיוב בגין אשראי גמיש בכרטיסי אשראי על סך 7,156 ש"ח.
בסיכומיו (שם בסעיף 26) מציין התובע, כי מסכום התביעה הנ"ל יש לקזז סך של 37,697 ש"ח (בערכי קרן של 8.8.01) אשר נפרעו מהחשבון לאחר מכירת רכבה של הנתבעת אשר שועבד לטובת החשבון.
ביום 11.9.01 ניתן ע"י כבוד הרשמת דלית ורד פסק דין כנגד נתבע מס' 1 היות וזה לא הגיש כלל בקשת רשות להתגונן. מכאן התביעה שבפני עניינה טענותיו של התובע כנגד הנתבעת נוכח ערבותה לחשבון נשוא דיון זה.
סלע המחלוקת העיקרי בתביעה זו נוגע למעשה לשאלת תוקפו של כתב הערבות וכפועל יוצא מכך לתוקפו ביחס לחיובים אליהם מפנה הבנק.
הנתבעת טוענת (פרק ב' לסיכומיה), כי הן כתב הערבות והן כתב הקיזוז הוגבלו לשנתיים וכך גם הוצגו לה הדברים במעמד החתימה על המסמכים (עמ' 21 לפרוטוקול שורות 24 -27) ולפיכך כתב הערבות המתמדת עליו חתמה ביום 2.12.97 פקע בסוף שנת 99'. לביסוס טענותיה בהקשר זה הציגה הנתבעת מכתב של הבנק מתאריך 31.10.99 המודיע לה, כי ערבותה עומדת לפוג בתאריך 31.12.99 (נספח א' לתצהירה) וכן היא מבקשת להישען על מסמכים שונים של הבנק, המתייחסים לתקופה שלאחר שנת 99' בהם כלל לא הופיעה הנתבעת כערבה לחשבון (סעיפים 19- 36 לפרק ב' בסיכומיה). כיוון שכך, טוענת הנתבעת, כי יתרות החובה להן טוען התובע מיוחסות לסכומים אשר נוצרו לאחר שפקעה ערבותה של הנתבעת (הרישא לפרק ג' לסיכומי הנתבעת); בנוסף טוענת הנתבעת, כי טענות אשר הועלו ע"י התובע ביחס לחובות אשר היו קיימים בחשבון עובר להעברתו על שמו של נתבע מס' 1 הינם הרחבת חזית להם התנגד בא כוחה של הנתבעת (ס' 43 לסיכומים ועמ' 20 לפרוטוקול שם בשורות 24 -27).
התובע מנגד טוען, כי כתב הערבות לא הוגבל בזמן (סעיף 20 לסיכומיו) וכי החובות שהיו בחשבון בעת חתימת הנתבעת על כתב הערבות גבוהים ממילא מאלו שהיו בעת הגשת התביעהוביחס למועד אליו טוענת הנתבעת, כי ערבותה כבר לא הייתה תקפה.
דיון
האם ערבותה של הנתבעת הסתיימה ב12/99 או שמא הייתה עדיין בתוקף גם לאחר מועד זה?
סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע כי:
"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".
בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מ"ט (2), 265 קבע המשנה לנשיא (כתוארו אז) כב' השופט ברק כי "על אומד הדעת למד הפרשן מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות לו. שני מקורות אלה "קבילים" הם... המעבר מהמקור הפנימי (לשון החוזה) למקור החיצוני (הנסיבות החיצוניות) אינו מותנה במילוי תנאים מוקדמים כלשהם. לא נדרשת כל בחינה מוקדמת אם לשון החוזה היא ברורה אם לאו...יש לזכור תמיד, כי אומד הדעת הרלוואנטי אינו אומד הדעת הסובייקטיבי של אחד הצדדים, אלא אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף לשניהם, או לפחות כוונה סובייקטיבית של אחד הצדדים אשר הצד השני מודע לה ויודע כי היא הבסיס להבנת החוזה ע"י הצד האחר"
הנתבעת מעידה, כי היא סברה שאת כתב הערבות, (אשר בו אין כל הגבלה בזמן והוא הוגדר "ערבות מתמדת") יש לקרוא יחד עם כתב הקיזוז אשר הוגבל למשך שנתיים. כך בעדותה בפני (עמ' 21 שורה 23 ואילך) היא טענה, כי: "... הכותרת של הערבות היא שזו ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום. שאלתי את ליאורה (פקידת הבנק שערכה את החוזה) מה זה הדבר הזה והיא אמרה לי לא לדאוג. זה עם קיזוז ואני משדכת את שניהם יחד. היא אמרה גם שהיא מזינה למחשב שאני ערבה לשנתיים וכתב הקיזוז והערבות זה סט שאני צריכה לחתום עליהם יחד וסימנה לי X ליד על שנתיים". כלומר אומד דעתה הסובייקטיבי של הנתבעת היה, כי מדובר בערבות לתקופה בת שנתיים בלבד.
מה היה אומד דעתו של הבנק? על אומד דעתו ניתן ללמוד לטעמי מהנסיבות שבאו לידי ביטוי בסמוך למועד בו חלפו שנתיים ממתן הערבות ומהתקופה שלאחר מכן. במסמך הבנק מיום 31.10.99 הוא מודיע מפורשות לנתבעת, כי ערבותה עומדת לפוג בתאריך 31.12.99 (נספח ה' לתצהיר הנתבעת). בנוסף מר אלתרמן יוחנן אשר העיד מטעם התובע אישר בפני (עמ' 11 בפרוטוקול שורה 10 ואילך), כי במסמכי הבנק בתקופה שעד שנת 99' אכן הופיעה הנתבעת כערבה לחשבון נשוא דיון זה אולם לעומת זאת במסמכים שלאחר שנת 99' - דוחות אובליגו ובקשות אשראי לשנת 2000 - כבר לא נכלל שמה של הנתבעת כערבה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
