פסק-דין בתיק א 617/98

ביום 17.3.1994, חתמה  אינטר מ.י.פן (1993) בע"מ (להלן ולשם הקיצור "התובעת") הסכם  עם חברה רוסית  להספקת תפוזים.

לאחר מכן, באפריל  1994, סיכמה התובעת  עיסקה לרכישת  כ - 400 טון  תפוזים  מבן עזר יצוא הדרים  בע"מ (להלן ולשם הקיצור: "הנתבעת"), במטרה לייצאם לרוסיה.

פרטיי העיסקה  סוכמו בהודעת פקסימיליה מיום  3.4.1994,  עליה חתום העד  מר שלמה אריאלי מטעם הנתבעת.  העתק ההודעה  צורף כנספח א' לכתב התביעה.

על פי ההודעה  (נספח א') התחייבה  הנתבעת לספק כ - 400 טון תפוזים, מתוכם 200 טון  במחיר של 255$ לטון ו - 200 טון במחיר של 260$ לטון.

צויין בהודעה כי מדובר בעיסקת "פוב" והתשלום  יבוצע במזומנים.

כמו כן צויין כי הפרי שיסופק יהיה מסוג  "קלאס 2".

הובהר לי  וכך אני קובעת,  כי האספקה הותנתה בתשלום מראש. 

בהיות המדובר  בעיסקת "פוב", חלו על הנתבעת  הוצאות  הובלת הפרי עד לאוניה  והטענתו על האוניה. אחריותה  של הנתבעת  לפרי נסתיימה  עם  הטענת הפרי על האוניה.

ביום 7.4.94 הפקידה התובעת לזכותה של הנתבעת,  בחשבונה של הנתבעת בבנק,   סך של

 50,000$, סכום שכיסה  את המחיר המסוכם  של  196 טון תפוזים.

סכום זה  כיסה את המחיר  המוסכם של  196 טון  בלבד.

בהתאם להנחיותיה  של התובעת, שלחה   הנתבעת לאוניה  שעגנה בנמל  אשדוד  כמויות תפוזים שהסתכמו בקצת למעלה   מ - 180 טון .

הנתבעת השיבה לתובעת  את הסכום בעד הכמות החסרה  להשלמת  196 טון. 

בהתחשב בעובדה שהתובעת שילמה רק בעד 196 טון  אני קובעת שהנתבעת לא היתה חייבת לספק  כמות גדולה יותר, למרות שעל פי  הסיכום היה מדובר בכ - 400 טון.

בגין  16 הטון  שחסרו להשלמת  הכמות המשולמת,  אין כל תביעה. 

על פי הסיכום, היתה הנתבעת אמורה לספק פרי מסוג "קלאס 2", אך בפועל היא סיפקה פרי המסווג   ל - INDUSTRIAL USE, דהיינו מסוג  הנחות  מסוג  "קלאס 2".

על כל התיבות ששלחה הנתבעת, בהם נארזו התפוזים צויין  בצורה ברורה כי התפוזים  הינם מסוג  INDUSTRIAL USE. 

התובעת לא הכחישה את העובדה שהיה ידוע לה  שהנתבעת מספקת לה  תפוזים מהסוג הנחות  מהסוג שנקבע בסיכום. 

האחראי מטעם הנתבעת לביצוע העיסקה,  מר שלמה אריאלי,  העיד בפני  שנציג מוסמך של התובעת  נתן מראש הסכמה  לשינוי הסיווג  בשיחה טלפונית  שקיים עימו לפני משלוח הפרי לנמל.