פסק-דין בתיק א 61564/05

1.       התובע, יליד 1977, נפגע בתאונת דרכים ביום 25.11.03.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.       התובע נפגע בצלעות בית חזה ימין, צוואר וגב תחתון. בחדר מיון נמצא שבר בצלע 11 וחשד לשבר בגוף חוליה C2 שנשלל בצלומי C.T..

                    התובע אושפז עד יום 27.11.03.

                    בטעות ייחס בא כוחו אשפוז נוסף ביום 15.1.04 כיוון שעל סיכום אשפוז המתייחס ל- 26.11.03 וחתום ביום 27.11.03 מופיעה חותמת מצד שמאל למעלה 15.1.04, כנראה של מועד הנפקת הסיכום.

          ב.       ד"ר סלטי, אשר נתמנה כמומחה בתחום האורטופדיה, היה בדעה כי:

                    "בבדיקתו נמצאה תנועה מלאה ותקינה הן של ע"ש צווארי והן של עמ"ש המתני, הלורדוזיס הפיסיולוגי הצווארי והמתני נצפו שמורים ולא נמצא ספזם של השרירים הפאראורטברלים לכל אורכם. מבחן הלסג היה שלילי והבדיקה נוירולוגית של ארבעת הגפיים ובכלל זה הכוח הגס התחושה וההחזרים נמצאה תקינה לחלוטין.

                    בבדיקת בית החזה לא נצפתה דפורמציה, התפשטות בית החזה היתה תקינה ולא נמצאה רגישות בניקוש הצלעות לכל אורכם.

                    בצילומי הרנטגן נצפה שבר ישן של צלע 11 בבית חזה ימין שהתחבר היטב ובצילומי הטומוגרפיה הממוחשבת של ע"ש צווארי וע"ש מותני שבוצעו בסמוך לאחר החבלה לא אובחנה כל פתולוגיה למעט שבר בצלע 11 בבית חזה ימין.

                    לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, צילומי הרנטגן וצילומי הטומוגרפיה הממוחשבת ניתן לקבוע כי למר לוי אברהם לא נותרה כל נכות בעקבות התאונה מיום
25.11.03".

          ג.        ד"ר סלטי לא נשאל שאלות הבהרה ולא נחקר על חוות דעתו ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת.

          ד.       תלונותיו של התובע על נדודי שינה, חרדה ומצב רוח ירוד, אינם רלבנטיים לפגיעתו בתאונה הנדונה. בגין תלונות אלה נקבעה לו נכות במסגרת המוסד לביטוח לאומי נכות כללית מיום 1.11.03, דהיינו עוד לפני התאונה (מצורף לסיכומי הנתבעת) וממילא לא נתבקש ולא נתמנה מומחה רפואי בתחום הנפשי ועל כן לא הוכח כל קשר לתאונה הנדונה.

3.       נזקים

          א.       הפסדי שכר

                    1)      עובר לתאונה עבד התובע כספר במספרת אחיו והשתכר 3,335 ש"ח לחודש (לא כולל תשלומים חד פעמיים ששולמו דווקא בחודש התאונה) ולטענתו נעדר מעבודתו במשך חודשיים.

                    2)      התובע לא המציא אמנם תעודת אי כושר, אך שבר בצלע בהחלט יכול להסביר תקופה כנטען ובוודאי אינו מאפשר לעבוד כספר.