פסק-דין בתיק א 61147/01

מבוא

1.         לפני, תביעת התובע, יליד 5.11.65, בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שארעה ביום 29.6.00 (להלן: "התאונה").

2.         התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. הנתבעת הנפיקה פוליסת ביטוח אשר ביטחה, במועד התאונה, את השימוש באופנוע בו נהג התובע במועד התאונה, וזאת, בהתאם לפקודת כלי רכב מנועי, תש"ל-1970.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.

4.         פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 30.3.05 ובישיבת יום 27.6.05, את חקירותיהם הנגדיות של התובע והעד מטעמו, מר מיכאל ליזרוביץ (להלן: "מיכאל") וכן את חקירתו הנגדית של המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש, פרופ' נחום הלפרין (להלן: "המומחה").

            כן עיינתי בתצהירי עדויותיהם הראשיות של התובע ומיכאל, בחוות דעת של מר משה קצין (להלן: "קצין") שהוגשה מטעם התובע ובחוות דעתו של מר בועז מוגילבקין (להלן: "מוגילבקין"), שהוגשה מטעם הנתבעות, וכל זאת בלא חקירתם של  מר קצין ומר בועז.

            כן עיינתי בחוות דעתו האקטואריות של מר שי ספיר לעניין ניכוי תשלומי המל"ל בגין קצבאות ניידות ונכות כללית.

            כמו כן עיינתי במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, לרבות סיכומיהם בכתב של ב"כ בעלי הדין ובכללם סיכומי התשובה שהוגשו ע"י התובע ביום 6.11.05.

5.         כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם צוין אחרת.

מהות הפגיעה והנכות

הנכות הרפואית

6.         ממקום התאונה הועבר התובע לביה"ח בלינסון בפתח-תקווה. במהלך האישפוז נמצאו אצל התובע פצעי שפשוף בקדמת הברך השמאלית ובמרפק שמאל. בצילום אובחן אצל התובע שבר Tibial plateau   Schatzker 6)) משמאל. בצילום ע"ש צווארי נראה איחוי מולד בין חוליות 3-4 C.

            ביום 6.7.00, בניתוח שיחזור פתוח שבוצע בתובע - קובע השבר בקיבוע פנימי (orif). כן הומלץ לתובע על חבישת מחוך לברך והליכה ללא דריכה על רגל שמאל וטיפולי פיזיוטרפיה. התובע שוחרר מביה"ח ביום 27.7.00.

7.         בסמוך לאחר שחרורו של התובע מביה"ח בילינסון, הוא אושפז ב"בית לוינשטיין" ברעננה לתקופה של מספר שבועות, לסירוגין. במהלך אשפוז זה אובחנה אצל התובע בעיה בברך, בגינה אושפז בשנית לביה"ח בילינסון.

            בבדיקה שבוצעה בביה"ח בילינסון ביום 19.9.00 נמצא כי נגרמה לתובע תרדמת קבועה בעקב, טווח התנועה בברך היה 0 עד 20 מעלות וכן נמצאה הגבלה בתנועת הדורסיפלקציה של הקרסול השמאלי. במהלך הבדיקה בוצעה מניפולציה של הברך, במהלכה הושג טווח תנועה של 0-110 מעלות, אולם ביום הבדיקה טווח התנועה היה 10-45 מעלות. המניפולציה כשלה וגרמה לתובע לשבר בירך.

8.         בתום האשפוז השני בביה"ח בלינסון הועבר התובע להמשך טיפול בבית לוינשטיין, ממנו שוחרר כעבור כשבועיים נוספים.

9.         בביקורת שבוצעה ביום 29.1.01 הומלץ לתובע על מעבר לדריכה מלאה בעזרת קביים, כאשר קודם לכן הועבר לדריכה חלקית בעזרת קביים. "... בדיקת EMG מ- 28.8.01 הדגימה האטה יחסית בהולכה של העצב הטיביאלי המוטורי משמאל, חביון פרונאלי תחושתי שטחי נמוך משמאל - נוירופתיה תחושתית?. הנמכת אמפליטודה מוטורית של העצב הפרונאלי המוטורי המשותף בזמן גירוי פרוקסימלי; חסם עצבי פרוקסימלי באיזור ראש הפיבולה. כמו כן נרשם - דנרבציה חלקית יציבה של השרירים  FHB וטיביאליס אינטריור. בבדיקה ביום 21.5.01 היה טווח התנועה 40-15 מעלות" (פרק תולדות המחלה בחוות דעת המומחה).

10.       בפני המומחה התלונן התובע בבדיקותיו ביום 30.10.00, 22.1.02 ו-  11.2.02, כי הוא " סובל מכאבים, הגבלה בתנועות וקושי בניידות בברך שמאל. הכאבים קבועים, בעיקר בלילה ולא מגיבים למשככי כאבים כולל מורפין ופטידין. נמצא במרפאת כאב בבלינסון. סובל מכאבים והגבלה בתנועות בקרסול השמאלי אך הם שוליים ביחס לברך".

11.       בפרק הבדיקה הגופנית נכתב כי התובע " הולך בצליעה בעזרת קביים. משתמש במחוך עם צירים בגלל חוסר יציבות. מנח ברכיים תקין. אינו מסוגל לעמוד על רגל שמאל ללא התמוטטות הברך. אינו מסוגל לרדת לכריעה מלאה על רגל שמאל בגלל הגבלה בכיפוף הברך...".