פסק-דין בתיק א 60668/04

התובע רכש מהנתבעת רכב משומש מסוג איסוזו טרופר שנת ייצור 1999 בתמורה ל-35,000 ש"ח בתוספת לרכבו של התובע מסוג פורד פוקוס.

בהסכם בכתב שבין הצדדים נקבע כי התובע יקבל אחריות למנוע וגיר ל-3 חודשים או 3,000 ק"מ. לטענת התובע הוא לא קיבל תעודת אחריות ולפיכך האחריות הינה כנוסחה בהסכם (קרי: ללא התוספת לה טוענת הנתבעת "הקודם מביניהם").

לאחר חתימת ההסכם נלקח הרכב לבדיקה במכון שנבחר ע"י התובע, מ.מ.מ. הבוחנים רכב ורישוי בע"מ (להלן: "מ.מ.מ.").

לטענת התובע הוא לא נכח בבדיקה ולא בסיומה, ולמחרת המציאה לו הנתבעת את תוצאות הבדיקה.

לאחר קבלת הבדיקה הוסף בכתב יד על גבי ההסכם: "הקונה קנה לשביעות רצונו המלאה את הטרופר 99'... לאחר בדיקת הטרופר במ.מ.מ.".

מספר ימים לאחר רכישת הרכב התקשר התובע לנתבע וטען כי הרכב מעלה עשן באופן חריג. הנתבע השיב לו כי מדובר בתופעה אופיינית לרכב דיזל.

כ-14 ימים לאחר הרכישה במהלך נסיעה לאכזיב התחמם הרכב. התובע התקשר שוב לנתבע ולעפ"י הנחיותיו עצר בצד הדרך והוסיף מים. כך אירע פעם נוספת מספר ימים לאחר מכן. 

לאחר שהתופעה נשנתה ובכל פעם התקשר התובע אל הנתבע, הפנה הנתבע את התובע למוסך "צמרת" שהוא מוסך מורשה של יו.אם.איי. בבדיקה נמסר לתובע כי ישנה סתימה ברדיאטור והתובע הופנה למכון לתיקון רדיאטורים בשם "גונגה". ביום 30/05/04 ביצע מוסך גונגה ניקוי רדיאטור בעלות של 304 ש"ח ששולמה ע"י התובע.

לטענת התובע ביום 30/06/04 שוב התחמם הרכב, התובע נאלץ לעצור במהלך הנסיעה, ומאותו שלב פניותיו לנתבעים הושבו ריקם.

ב-01/07/04 הכניס התובע את הרכב למוסך א. שחרור (1993) בע"מ (להלן: "מוסך שחרור"), שם נודע לו לראשונה, לטענתו, שמנוע הרכב גמור. מספר שעות לאחר מכן התקשר אליו הנתבע והורה לו להעביר את הרכב למוסך "צמרת". התובע עשה כדבריו וביום 04/07/04 הודיע לו המוסך, לדבריו, כי המנוע גמור.

בחשבון פרופורמה של מוסך צמרת מיום 04/07/04 נרשם כי המנוע מזייף, כי יש סימנים של חדירת מים למנוע וכי יש לפרק ראש מנוע לבדיקה.

בעקבות זאת הכניס התובע את הרכב למוסח שחרור וביום 02/08/04 שוכרר הרכב לאחר שהוחלף בו המנוע ונעשו עבודות נוספות בסך כולל של 40,425 ש"ח בתוספת מע"מ כמפורט בחשבונית מס 40336.

התביעה הוגשה לסכומים כדלקמן:

תיקון מנוע בסך 47,298 ש"ח, הפרשי הצמדה וריבית וכן השחתת זמן בסך 3,000 ש"ח.

בכתב התביעה העלה התובע שלל טענות נוספות נגד שני הנתבעים אולם בסיכומיו לא חזר התובע על הטענות האישיות נגד הנתבע ועיקר טענתו היתה שהרכב התקלקל בתקופת האחריות.

מכל מקום, ולו בשל כך, דין התביעה נגד הנתבע להידחות.

לטענת הנתבעת נמכר הרכב לתובע כשהוא תקין יחסית לנתוניו ("גילו" ומספר הקילומטרים שעבר). כך עולה לטענתה הן מהבדיקה שהיא ערכה לרכב בקומפיוטסט כאשר רכשה אותו כחודש קודם וכך גם מבדיקת מ.מ.מ. שנערכה לבקשת התובע.

לטענתה אירעה התקלה במנוע כתוצאה מהתנהגותו של התובע אשר לא הקפיד על כך שהמנוע לא יתחמם, ולא עשה בירור לגבי התיקון הנדרש במועד.