פסק-דין בתיק א 60448/03

בפני תביעה כספית בסך של 289,870 ש"ח.

א.        טענות התובעת

1.         לטענת התובעת, חברה המספקת שירותי ראיית חשבון, עריכת דוחו"ת כספיים, שירותי ייעוץ והנהלת חשבונות, בשנים 1998 - 2001 היא העניקה לנתבעות שירותים מקצועיים שונים.

שכר הטרחה, אשר סוכם בין הצדדים, היה על בסיס שעות עבודה בפועל, בהתאם לשכר הטרחה הנהוג אצל התובעת, אשר עמד אותה עת על 155.22 ש"ח לשעת עבודה.

בגין השירותים אשר סופקו לנתבעות, הן חייבות לתובעת סך של 307,484.4 ש"ח, בהתאם לרשימת נושאי עבודה מפורטים בדו"ח המצורף לתביעה.

על חשבון החוב, שילמו הנתבעות סך של  25,921.09 ש"ח, כך שיתרת חובן הוא סכום התביעה.

ב.         טענות הנתבעות

1.         לטענת הנתבעות, הקשר המקצועי בין הצדדים, החל עוד בשנת 1995, ולנתבעות נתגלו, במהלך השנים, מקרים בהם התובעת העניקה להם שירותים בלתי מקצועיים.

כך, בשנת 1996, מתמחה חסר ניסיון, מטעם התובעת, ביצע ביקורת וערך טיוטות מאזנים, אשר מנהלי הנתבעות סירבו לחתום עליהם, בשל חוסר המקצועיות שאפיינה אותם.

מדי פעם, מי מטעם התובעת, הציג להן טיוטות מאזנים אשר נערכו שלא לפי שיטות חשבונאיות מקובלות וכללו שגיאות מקצועיות.

כיוון שהקשר בין הצדדים, נוצר על בסיס הכרות אישית משפחתית של אחד ממנהלי הנתבעות, המשיכו הנתבעות את הקשרים המקצועיים ושילמו את התמורה שנדרשה בגין העבודות שביצעה התובעת.

לטענתן, עד לשנת 2000 לא נטען כלל על ידי התובעת, כלפי הנתבעות לחובות עבר, והתשלומים התנהלו כסדרם.

2.         במהלך שנת 2000, אחת הנתבעות, חתמה על הסכם עם חברת קרשל השקעות וניהול בע"מ (להלן "עסקת קרשל").

מספר חודשים לאחר שהושלמה עסקת קרשל דרש לפתע ז'יטניצקי, דמי תיווך, בסך של 40,000 דולר, בגין עסקה זו. זאת, למרות שמעולם לא סוכם על תשלום כזה.

3.         לטענת הנתבעות, הסתבר להן בדיעבד, כי ז'יטניצקי הפר את חובת אי התלות בעסקת קרשל.

לטענתן, על פי חוק רואי חשבון ותקנותיו, רואה חשבון חייב להיות בלתי תלוי בגוף לו הוא מעניק שירותים, והסתבר כי ז'יטניצקי ואשתו החזיקו ב- 20% מההון המונפק בקרשל, היא החברה המשקיעה, באמצעות חברת "שחז ניהול והשקעות בע"מ".

לאחר שדרישתו לדמי תיווך נכשלה, החל ז'יטניצקי, ללא כל עילה והצדקה, להעלות את דרישות שכר הטרחה שלו, בגין שנות העבר.

מנהלי הנתבעות, נפגשו עם ז'יטניצקי, כדי להבין את מרכיבי החוב הנדרש, ואף הבהירו, כי אם יימצא, שאכן בוצעה עבודה שתמורתה לא שולמה, תשולם לו התמורה בגינה. למרות הבטחותיו, לא המציא להם ז'יטניצקי את פירוט שעות העבודה.

4.         לאור המפורט, דרשו מנהלי הנתבעות, כי הביקורת לספריהן לשנת 2001, תיעשה במשרדיהן, כדי שיוכלו לפקח על מהלך העבודה בזמן אמת, ולוודא כי מספר השעות בהן מחייבת אותן התובעת, תואמות את מספר השעות אשר הושקעו בפועל.