פסק-דין בתיק א 600/04

פודים:

נכון שבהליכים דלעיל לא הוגשו תצהירים מטעם הנתבע (בשני התיקים). אני סברתי שבדיון היום אוכל לחקור בחקירה שכנגד את המצהירות מטעם התובעים בשני התיקים, ואני לא התכוננתי להביא ראיות מטעם הנתבע מעבר לתיעוד שהייתי מציג במהלך החקירות שכנגד.

לא שמתי לב לכך, שבהחלטה, שניתנה בנוכחותי בדבר הגשת הראיות בחקירה ראשית בתצהירים וקביעת מועד לחקירה שכנגד, 24/10/06,  נכללה הוראה שבעל דין החפץ בחקירת מצהירים, יודיע על כך מראש לבעל הדין שכנגד לפחות שבועיים לפני מועד הדיון.  אני מסרתי הודעה כזאת רק אתמול, מייד כששמתי לב לכך שקיימת הוראה כאמור.

אני מבקש, שבית המשפט, יאפשר לי לחקור בחקירה שכנגד את המצהירים מטעם התובעות.  אני מוכן לשאת בהוצאות בגין דחיית ישיבת היום.  אני מודיע לביהמ"ש, שבכל מקרה אין בכוונתי להגיש ראיות/תצהירים מטעם הנתבע לפי ההחלטה מיום 24/10/06 וכל בקשתי היא רק לאפשר לי חקירה שכנגד של מצהירי בעלות הדין שכנגד.

סברדליק:

חוזר על דבריי. ביום 24/10/06 ניתנה החלטה מפורטת במעמד בעלי הדין וההוראות שם ברורות. הדיון שנקבע ליום 29/3/07 לא התקיים שכן הנת' ביקש דחיית הדיון יום לפני הדיון.  אין אלא להסיק שאז הוא לא עיין בתיק , שכן היה רואה הוראות ביהמ"ש.

ראו ההחלטה מיום  28/3/07 בת.א. 1083/98.

רעא 83/01 טובה וייס נ' יוסף מרדכי נה'3, עמ' 730.

רעא 3136/00 סלימאן סלמאן פד נה' 2, עמ' 97.

 לא כל טעות של עו"ד מקנה זכות להארכת מועד.  בימ"ש יכול לפסוק הוצאות.

אין מניעה שבימ"ש יתן גם פסק-דין.

לטעמי די היה במחדל הקודם בכדי להוות עילה מספקת למתן פס"ד. כשמחדל זה חזר על עצמו פעם נוספת, אנו מצויים בדיון הוכחות שני שלא מתקיים מפאת מחדלי הנתבע. 

אבקש לתת פס"ד או לכל היותר צו לסיכומים.

כספי:

מצטרף לדברי חברי. במקום חברי פודים הייתי נמנע מלהזכיר את המכתב מאתמול. מצאתי אותו הבוקר כמכותב עפ"י העתק.

עו"ד יכול לעשות טעות, ויש לו חברים לתיק. הוא יכול היה להתקשר ולומר את האמת. הוא ניסה להתחכם.

נשר:

התובעת בתיק 600/04 הוכרזה כפושטת רגל ואני  במסגרת אישור ביהמ"ש מכרתי את החנות שהיתה בבעלותה זה מכבר. מאז, הכסף שוכב בקופת הכונ"ר ומחכה לחלוקה, ואנו סברנו שלפחות היום העניין יהיה מאחורינו,  וכדי שהנושה יקבל כספו.