פסק-דין בתיק א 59309/99

1.         בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש ביום 9/6/99 תביעה נגד י.ה.י.ה. שירותי הגברה ותאורה (1993) בע"מ (להלן: "החברה"), נגד הופמיסטר יהודה (להלן: "יהודה"), ונגד גניס יוסף וזאת על סך 302,673 ש"ח, ותביעה זו הוגשה על סך 89,300 ש"ח נגד הנתבעים 4 - 5, גניס אריה וצחייק נורית.

2.         גניס אריה וצחייק נורית נדרשו לשלם את החוב לבנק עפ"י כתב ערבות מיום 14/1/94 עליו חתמו, כאשר כותרת כתב הערבות היא: "כתב ערבות לאבטחת כל חוב מוגבל בסכום (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה)" והערבות מוגבלת לסכום קרן של 60,000 ש"ח + הצמדה, ריבית ותוספת, כפי שנכתב בכתב הערבות (להלן: "כתב הערבות").

3.         פס"ד על מלוא סכום התביעה בסך 302,673 ש"ח ניתן נגד הנתבעים 1 - 3, ובפני נדונה רק מערכת היחסים בין הבנק והנתבעים 4 - 5.

4.         הנתבעים 4 - 5 הגישו בקשות רשות להתגונן, וטענו טענות רבות, אך קיבלו רשות להתגונן בגין טענות מסוימות בלבד.

5.         באשר לצחייק נורית:

בהתאם להחלטת כב' השופט יפרח, מיום 25/10/2000, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן רק בגין הטענה הבאה:

א)         הנתבעת טענה, כי הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיה כערבה, בכך שלא גילה בפניה את מצבה של החברה, שעה שחתמה על כתב הערבות, וכבר במעמד החתימה על כתב הערבות, חרגה החברה מקו האשראי שניתן לה וצברה חוב בסך 57,139 ש"ח (ראה סעיף 12 + 20 להחלטת כב' השופט יפרח).

ב)         לא ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בטענות הנוספות שטענה, כמו למשל; הטענה ולפיה פקיד הבנק הסביר לה, כי ערבותה מתייחסת לקחו אשראי ספציפי בסך 60,000 ש"ח וכי הערבות היא לשנה בלבד עד שישועבד ציוד החברה.

(ראה סעיף 10 - 11 להחלטת כב' השופט יפרח מיום 25/10/2000).

ג)          למרות שלא ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בטענות הנוספות, הוזכרו טענותיה בתצהיר העדות הראשית שלה.

כך למשל האמור בסעיף 4 ו-6 לתצהירי העדות הראשית שלה.

ב"כ הבנק התנגדה, בצדק, להרחבת חזית זו, ואכן אין להתיר הרחבת החזית ולאפשר לנתבעת לטעון טענות הגנה נוספות, שלא קיבלה רשות להגן לגביהן.

6.         באשר לגניס אריה:

בהתאם להחלטת כב' השופטת רות רונן מיום 3/3/2003, ניתנה לנתבע רשות להתגונן רק בגין שתי טענות בלבד:

א)         הנתבע טען, כי כאשר התבקש לחתום על כתב הערבות, הוסבר לו, כי החברה אינה חייבת מאומה לבנק, בעוד שזה לא היה המצב בפועל.

ב)         הנתבע טען, כי הובהר לו ע"י נציג הבנק, כי הוא יהיה ערב רק לקו אשראי לחברה בסך של 60,000 ש"ח.

ג)          באשר טענותיו הנוספות לא ניתנה לו רשות להתגונן, כולל הטענות ולפיהן, הבנק התרשל בכך שנתן לחברה אשראי ללא בטחונות מספיקים, נמנע ממימוש שעבודים, וכן טענה ולפיה לו היה הבנק פועל מוקדם יותר נגד החברה, כי אז היה מצבו משופר.

7.         לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל גם נגד הנתבעים 4 - 5 מהנימוקים כדלקמן:

א)         באשר לנורית צחייק: