פסק-דין בתיק א 59199/03

תובענה בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק") בקשר ליחסי פרקליט - לקוח.

העובדות.

1.   התובע ייצג בעבר את הנתבע במסגרת הליכים משפטיים שניהל נגד גרושתו בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן ובהליכי בוררות. בנוסף, שימש התובע ככונס נכסים מטעם הנתבע על פי מינוי בית המשפט לענייני משפחה, לשם מכירת זכויות הנתבע וגרושתו בתחנת דלק ובמקרקעין המצויים בראשון לציון.

2.   ביום 20.12.01 פנה הנתבע במכתב לעורך דין עמינדב בלוזר, שייצג את חברת פז בעסקת מכירת תחנת הדלק של הנתבע (להלן: "עו"ד בלוזר") בזו הלשון

"3.א  לעצם העניין הנני להודיעך בזה, כי שני הנוכלים הצעירים, עו"ד שרלי פז מצידי ועו"ד אליאש חיים מצד גרושתי, לא מייצגים אותנו עוד.

הם פוטרו על ידנו לאחר שביצעו "פשלות" לא קטנות כלפינו, ופגעו בנו קשות ולא המקום לפרט!?

עו"ד שרלי פז לא דיווח לי כלל בכל נושא העברת הבעלות על הקרקע וכו'. הוא ועו"ד אליאש חיים פישלו מאוד בנושא זה, ואם יש לך טענות בנושא, אנא פנה אליהם, הם גרמו לנו לנזקים כספיים רציניים בנושא  מס שבח ועוד."

  (להלן: "המכתב")

3.   האמור במכתב מהווה את עילת התביעה שבפני.

טענות הצדדים.

טיעוניו של התובע:

1.   לטענת התובע, התבטאויותיו של הנתבע במכתבו לעורך דין בלוזר, ובמיוחד האמור בסעיף 3 למכתב הינן בבחינת פרסום לשון הרע, כמשמעות המונח בסעיפים 1 ו- 2 לחוק.

2.   לטענתו של התובע אין אמת באמור במכתב והוא נכתב על מנת לפגוע בו ולהשפילו בפני הבריות, לפגוע ביושרו האישי, במקצועו כעורך דין ולהציגו כנוכל, רמאי ורודף בצע.

3.   התובע מציין כי תביעתו אינה על נזק מיוחד אלא על נזק סטאטוטורי.

4.   לאור האמור לעיל, עותר התובע לפיצוי כספי בסך 100,000 ש"ח.

טיעוניו של הנתבע:

1.   הנתבע טוען כי בכתיבתו את המכתב לעורך דין בלוזר, פעל בתום לב וכל שיש בו הוא הבעת דעה בלבד על עורך הדין שייצגו בעבר ואשר על פי תחושתו הסובייקטיבית של הנתבע מעל באמונו וגזל שלא כדין את כספו.

2.   הנתבע גורס כי התובע הגיש כנגדו את התביעה בחוסר תום לב וכאקט של נקמנות גרידא על התביעה שהנתבע הגיש כנגדו, קודם לכן, בבית משפט השלום בראשון לציון ומבלי שנגרם לתובע נזק כלשהו כתוצאה מהאמור במכתב.

3.   לטענתו של הנתבע, לא הובאה ראיה המעידה כי המכתב יצא מתחומי משרדו של עורך דין בלוזר, וכי התובע לא הסביר הכיצד הגיע המכתב לידיו.