פסק-דין בתיק א 59086/04

1.     מהות התביעה:

זוהי תביעה לפינוי ולסילוק יד הנתבעים מדירת המרתף, (להלן: "הדירה" ו/או "המושכר"), וכן מהמקלט ומחצר הבית הנמצאים ברחוב תרע"ד 30 פינת שפירא 22 ברמת גן, הידועים כחלקה 120 בגוש 6128, (להלן: "הבית" או "הבנין") ולהשבתם לתובעות כשהם נקיים מכל אדם וחפץ מטעמם.

2.     עיקרי המסכת העובדתית:

א.                 התובעות הינן הבעלים של הבנין.

ב.                  הנתבעים הינם דיירים מוגנים בדירה, לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב-1972 (להלן: "חוק הגנת הדייר" או "החוק"), מתוקף הסכם שכירות שנחתם עימם ביום 26/7/85. (להלן: "הסכם השכירות" או "ההסכם"), ומחזיקים בדירה, ובשטחים נוספים בבנין ובחצר.

3.     הפלוגתאות בין הצדדים:

          טיעוני התובעות:

א.                 עם הנתבעים נחתם הסכם שכירות לגבי דירה בת חדר אחד במרתף הבנין.

ב.                  הנתבעים החלו מפרים את הסכם השכירות שנחתם עימם זמן קצר לאחר שזה נחתם ועושים זאת במכוון ובהתנהגות הנגועה בחוסר תום לב, למרות התראות חוזרות מטעם הנתבעות.

ג.                   מסכת ההפרות כוללת:

1.      השתלטות בלעדית על חצר הבית וגידורה תוך מניעת הגישה אליה.

2.      סיפוח מקלט הבנין לדירה תוך מניעת השימוש בו מיתר הדיירים.

3.      הפרעה בנגישות לפחי האשפה.

4.      הקמת שערים בכניסה לחצר.

5.      הקמת סככות בחצר הבנין.

6.      יציקת ריצוף בטון על שביל הכניסה לחצר עד הכניסה למושכר.

ד.                  הנתבעים מטרידים את דיירי הבניין ואת התובעות ונוהגים בהם באלימות תוך שהם מונעים כניסת התובעות למושכר.

ה.                  הנתבעים אינם משלמים בעבור אחזקת הבנין והשרותים, כפי הנדרש מהם בתקנות חוק הגנת הדייר וסעיף 68 לאותו החוק.

ו.                    הנתבעים הפרו תנאים יסודיים בהסכם השכירות, המקנים לתובעות עילת פינוי וסילוק יד ולחילופין חיוב הנתבעים להרוס את שבנו ולהשיב המצב לקדמותו.