פסק-דין בתיק א 58813/04

עניינה של תובענה זו הוא בשיפוי נזקים שנגרמו לבית המוחזק ע"י התובעים.

1.         התובעים הינם המחזיקים בבית ברח' שתולים 93 בת"א (להלן: "הבית"). הבית בנוי בשכונת הארגזים בת"א, מקום בו מבצעת הנתבעת, מזה שנים עבודות עפר , הריסה ובניה במסגרת פרויקט פינוי בינוי.

2.         התובעים טוענים כי עבודות החפירה בסמוך לבית והרעידות במהלך העבודות גרמו לתופעות סדיקה ושברים בקירות הבית. יתר על כן , הערמות תלוליות עפר בסמיכות יתרה לבית הביאה לידי כך שהבית נחות במיקומו הטופוגרפי הנמוך וכתוצאה מכך -  מצוי בסכנת הצפה בעונת הגשמים או חמור מזה - להיקבר תחת הר העפר המיתמר מעליו.

3.         חוות דעת מטעם התובעים

3.1       התובעים הסתייעו בחוות דעת של מומחה מטעמם (אינג' יעקב מרזוק) אשר בחוו"ד שהתבססה על ביקורו במקום ביום 12/12/03  תיעד סדקים ושברים רבים בקירות ובתיקרות הבית בחלקם רחבים עד כדי אפשרות לראות דרכם אור שמש. חלק מן הסדקים הינם אלכסוניים ומהווים אליבא אינג' מרזוק, הוכחה לשקיעה ו/או התרוממות שלד הבית עקב התערערות היסודות .

3.2       אינג' מרזוק קבע בחוו"ד כי הקרקע באזור הינה חרסיתית עובדת וככזו מושפעת מתכולת הרטיבות בה. לטעמו הגבהת הקרקע סמוך לבית , כפי שבוצעה ע"י הנתבעת, גרמה להפרשי גובה, וכתוצאה מכך לניקוז מי הגשמים לתחום חלק הקרקע עליה בנוי הבית, ואלו גרמו לערעור יסודות הבית בשל פעולות התפיחה והתכווצות של הקרקע.

3.3       אינג' מרזוק קבע בחוו"ד כי התיקון מחייב פתיחת הסדקים, סתימתם ואטימתם וכן תיקוני טיח וצבע אשר עלותם מסתכמת לסך של - 15,000$ לשנה הראשונה ועוד עלות שחזור התיקון בסכום של - 7,500$ בעבור כל אחת מן השנים הנוספות במהלך שנתיים.

אינג' מרזוק אמד איפוא את עלות הנזק ע"ס 30,000$ בתוספת מע"מ וסכום זה נתבע ע"י התובעים מן הנתבעת.

4.         הנתבעת אשר הכחישה את טענות התובעים וכפרה בזכותם לגבות ממנה פיצויים, העלתה על ראש טענותיה טענה לפיה יש לסלק את התביעה על הסף באשר התובעים לא טענו כי העבודות שביצעה הנתבעת בוצעו ברשלנות ו/או תוך הפרת חובה חוקית, בעוד שהנתבעת ביצעה את העבודות ע"פ הוראות הדין וללא התרשלות.

5.         הנתבעת הוסיפה וטענה כי לתובעים אין כל זכות להחזיק בבית וכי במועד הגשת התביעה תלויה ועומדת תביעת הנתבעת ואחרים נגד התובע מס' 1 לפינוי מן הבית בעוד שהתובע מס' 2 אינו מחזיק במבנה  כלל ועיקר.

6.         לעיצומו של עניין טענה הנתבעת כי היא מבצעת את העבודות בהתאם לדין ומכוח היתרי בניה, וכי תלולית העפר רחוקה כדי 15 ממ"ר מן הבית.

7.         אשר לסכנת ההצפה טענה הנתבעת כי הבית הוקם ללא היתר וללא התייעצות בבעלי מקצוע, וככזה היה מועד להצפה מדי חורף במהלך כל השנים עוד קודם לביצוע העבודות של הנתבעת. הנתבעת, כך נטען, חויבה במסגרת ביצוע הפרויקט לדאוג לפתרונות ניקוז זמניים, ועשתה זאת באופן המאיין כל סכנה להתמוטטות תלולית העפר.

לטענת הנתבעת, ככל שקיימת בבית תופעת סדיקה ושבר יש לייחסה כתוצאה טבעית ומסתברת לבניית הבית ללא יסודות ובחוסר מקצועיות.

הנתבעת הוסיפה כי עם מתן פסה"ד לפינוי יהיו התובעים חייבים ממילא לפנות את הבית.

הנתבעת כפרה בעלויות התיקון שקבע המומחה וכן בחישוב הנזק, אך לא הביא חוו"ד מטעמה.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב.         המחלוקת

1.         קיומם של סדקים ושברים בבית (להלן: "הליקויים").