פסק-דין בתיק א 586/00

הרקע והתאונה

1.       התובע, יליד 30.8.51, עבד, נכון ליום התאונה, כמנהל עבודה אצל הנתבעת מס' 1, מפעל אלומיניום לייצור והרכבת חלונות, ויטרינות, תריסים להרכבה בבניינים, בתים, חנויות וכו', להלן: "המעביד".

          הנתבעת מס' 2 הינה חברה לביטוח שביטחה את המעביד מפני כל חבות שהמעביד עלול להתחייב כלפי עובדיו בתקופה הרלבנטית לתביעה, להלן: "המבטחת". שתי הנתבעות ביחד, יקראו להלן: "הנתבעות".

          אקדים ואומר שקיימת אי בהירות לגבי גילו של התובע. בעוד שב"כ התובע טען בס' 1 לכתב התביעה כי התובע הוא יליד שנת 1959,  מחוות הדעת של המומחים שמונו ע"י בית המשפט וממסמכי  המל"ל, הנמצאים בתיק, עולה כי התובע הוא יליד שנת 1951. לא רק זאת, התובע בעדותו בבית המשפט ביום  10.2.03, בע' 31 ש' 31 אמר כי הוא בן 51.  יוצא שהתובע הוא יליד 1951. יש להצטער על אי בהירות זו, ועל כך שב"כ הצדדים לא בדקו את גילו המדוייק של התובע ושניהם ביססו את החישובים על בסיס שהתובע הוא יליד 1959, דבר שאינו נכון. ראה גם סיכום המחלה, ת/1, מיום 23.7.1999 שם צויין כי הוא בן 48, דהיינו שהוא יליד 1951. בחישוב הפיצויים, כפי שיפורט בהמשך, אתייחס לתובע כיליד 30.8.1951.

          אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 15/7/99 נשלח התובע על ידי אחד המנהלים של המעביד, מר זילברמן, להלן: " זילברמן", לבדוק את צינור המזגן שנזל, שהיה ממוקם על גג אסבסט, חשוף ובנוי שלבי אסבסט ופוליגל, להלן: " הגג". בהיותו על הגג נפל התובע מגובה 4 - 5 מטרים, ונחת על זכוכיות שבירות, פרופילים ומתכות חדות, שאוחסנו אז מתחת לגג, ונחבל בחלקי גוף שונים, להלן: " התאונה". המוסד לביטוח לאומי, להלן: "המל"ל", הכיר בתאונה כתאונת עבודה. התובע הובהל לקופ"ח "לין" ומשם הופנה מיד לטיפול בבי"ח רוטשילד שם אושפז.

לטענת התובע מאז התאונה לא היה מסוגל לחזור לעבודה ונזקק לטיפולים שונים. המעביד חולק על אחריותו לאירוע התאונה, על מהות וטיב פגיעתו של התובע כתוצאה ממנה ועל גובה הפיצוי המגיע לו, אם בכלל. אסקור להלן את טענות ב"כ הצדדים לנסיבות אירוע התאונה, תוצאותיה והשלכותיה. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

טענות התובע

2.       התובע סבור כי יש להחיל על האירוע את הכלל " הדבר מדבר בעד עצמו", לפי ס' 41 לפקודת הנזיקין, [נוסח חדש], להלן : "הפקודה". אולם, לטענתו , גם בלעדי חזקה זו יש לקבוע כי המעביד נושא באחריות אישית ו/או שילוחית לאירוע התאונה ולתוצאותיה, אחריות מוחלטת ובלעדית.

התובע טוען כי התאונה ארעה כתוצאה מרשלנותם הבלעדית, יחד או  לחוד, של המעביד ו/או מי מעובדיו ו/או מי מהכפופים למרותם וכי המעביד נושא באחריות שילוחית למעשיהם או מחדליהם הרשלניים של מי מעובדיו המתבטאים, בין היתר,  במעשים או במחדלים הבאים:

1)       לא סיפק לוחות דריכה או זחילה באיכות ובכמות הדרושה לשם גישה ממקום עליה לגג ועד למקום ביצוע העבודה עליו.

2)       לא הציב שלטי אזהרה על מקומות הגישה והעליה לגג השביר, ובכלל הורה לתובע  לעבוד על גג שביר שאסורה דריכה כלשהי עליו.

3)       לא סיפק לתובע אמצעי מגן כנדרש על פי תקנות העבודה על גג מהסוג והגובה עליו התבקש התובע לעבוד.

4)       לא דאג למנוע התחלקותו מהגג ולמנוע נפילתו.

5)       לא התקין פיגומים כנדרש לעבודה בגובה זה.

6)       לא התקין לוחות עץ מקבילים ומחוברים ביניהם על מנת להבטיח לעובדים אחיזת רגל נאותה.

7)       לא צייד את עובדיו ברתמות או בחגורות בטיחות.

8)       הורה לאדם בודד לבצע עבודה על גג שביר ו/ או תלול בניגוד לתקנות.

9)       לא בדק את חוזק הגג על ידי אדם מוסמך בטרם הורה לתובע לבצע עבודה עליו.

10)      לא החזיק במקום העבודה תיק עזרה ראשונה. 

בנוסף ולחלופין, טוען התובע כי המעביד ו/או מי ממנהליו ו/או מי משלוחיו ו/או מי מהכפופים למרותו ו/או מי מהפועלים על פי הוראותיו הפרו חובות חקוקות אשר נועדו להגן על התובע, בין היתר, הפקודה, פקודת הבטיחות בעבודה, וכן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), תשמ"ו-1986, להלן : "תקנות הגגות" ותקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות עבודה), תשמ"ח-1988.

                   התובע טוען כי הנתבעות, ביחד ולחוד, חייבות לפצותו בגין הנזקים שנגרמו או יגרמו לו                 כתוצאה מהתאונה.