פסק-דין בתיק א 58085/04

1.       התובע יליד 1970, נפגע בתאונת דרכים ביום 14.11.03.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.       התובע נפגע בעמוד שדרה צווארי וגבי תחתון והתובע שוחרר מחדר מיון בלא שאושפז, עם המלצות להמשך מעקב רפואי, אנלגטיקה ופיזיוטרפיה.

          ב.      ביום  12.3.03 עבר התובע בדיקת E.M.G.שהדגימה תסמונת תעלת כפית משני הצדדים ונוירופטיה של העצב האולנרי בגובה המרפק משמאל.

          ג.       התובע היה באי כושר מיום התאונה עד 21.11.03.

          ד.      התובע קבל 12 טיפולי פיזיוטרפיה.

          ה.      ד"ר לוינקופף, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה, היה בדעה כי:

                   "בבדיקת עמוד שדרה צווארי קיימת הגבלה קלה בטווח התנועה ביישור ופניה לימין ולשמאל ללא עדות לקיפוח נוירולוגי. צילומי ע"ש צווארי מיום התאונה  ולאחריה מדגימים חוליית יתד 5 C .

                   ממצאי בדיקת ה- E.M.G דהיינו תסמונת C.T.S. ונוירופטיה של העצב האולנרי

                   בגובה המרפק משמאל אינם רלבנטיים לתאונה הנדונה ואינם ממצאים פוסט טראומתיים במקרה זה.

                   בעבר סבל ממספר אירועים של כאב בצוואר (כולל  בתאונת דרכים) ובגב תחתון אולם אין באירועים אלו סך הכל כדי להצביע על תחלואה כרונית...

                   לאור האמור לעיל, ועפ"י קובץ התקנות, 2533 של המוסד לבטוח לאומי, הנני מעריך את דרגת נכותו של הנ"ל בגין הפגיעה בעמוד שדרה צווארי בתאונה הנדונה בשיעור 5% לפי סעיף 37 (5) א' באופן חלקי".

          ו.       ד"ר לוינקופף לא נחקר על חוות דעתו ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת.

3.       נזקים

          א.      הפסדי השתכרות

                   (1)      הפסדי שכר בעבר