פסק-דין בתיק א 57803/97

1.         תובענה זו עניינה תאונת דרכים שארעה לתובע ביום 16/6/95 (להלן: "התאונה").

2.         הנתבעים בכתב הגנתם ובישיבות קדם המשפט כפרו בעצם אירוע התאונה והדיון פוצל באופן שתידון תחילה השאלה באם אכן אירעה לתובע כטענתו תאונת דרכים.

3.         ביום 30/1/02 החלטתי לקבל את גרסתו של התובע וקבעתי כי אכן אירעה לתובע תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1976 ושמעתי ראיות לגבי הנזק לאחר ולא הצלחתי לפשר בין הצדדים.

המצב הרפואי

1.         לאחר אירוע  התאונה הועבר התובע לבית-חולים "וולפסון", שם אובחן שהוא סובל משבר דחוס בחוליה 3L של הגב. טופל בצורה שמרנית על ידי חגורה עד להתאחות השבר, שוחרר ללא אשפוז עם המלצה למעקב בפני רופא אורטופד בקופת-חולים וחופש מחלה ל-10 ימים.

2.         בית המשפט מינה את ד"ר ליברטי להיות מומחה רפואי בשטח האורטופדי אשר בדק את התובע וקבע בחוות דעתו (מ/1) את נכותו הרפואית הצמיתה בשיעור של 5% בשל שבר דחיסה בחוליה 3L על פי סעיף 37(8)א' לתקנות הביטוח הלאומי.

3.         המומחה לא נתבקש להיחקר על חוות דעתו ואני מקבל חוות דעתו של ד"ר ליברטי וקובע כי אכן נכותו הרפואית הצמיתה של התובע הנה בשיעור של 5% בגין התאונה.

הנכות התפקודית

4.         הנכות הרפואית אינה זהה לנכות התפקודית ועל ביהמ"ש לקבוע את סוג הנכות התפקודית בהתאם למכלול הראיות שמובא בפניו, בשים לב לסוג הנכות ולמקצועו של התובע.

5.         בע"א 646/77 לוי נ' עמיאל , פ"ד כרך ל"ב(3), עמ' 589, נקבע כדלקמן:

            "הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואית אינם מצביעים בהכרח על אבדן מקביל של הכושר לבצע עבודה, הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של המערער ובטיב הפגיעה בבריאותו... יתכן והפגיעה היא חמורה אך בכל זאת מסוגל הניזוק להמשיך בעיסוקו ללא הגבלה".

6.         בע"א 516/86 אררט נ' אזולאי , פ"ד כרך מ(4) עמ' 690, נקבע כדלקמן:

            "יש שקיים פער, לפעמים פער של ממש בין מגבלותיו של הנפגע מבחינה רפואית, המתבטאת בדרגת הנכות הרפואית שנקבע לו, לבין יכולתו של אותו נפגע לתפקד לעבוד ולקיים את עצמו".

7.         כב' השופט קציר בספרו פיצויים בשל נזקי גוף , מהדורה חמישית, עמ' 259, קובע כדלקמן:

            "נכויות בשיעור של 5% או אפילו 10% מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות אצל אדם מן הישוב: במקרים כאלה הנטיה היא שלא לפסוק את הפיצוי לפי אחוז הנכות, אלא מקום שבית המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובלי בפריט נזק זה".

8.         בע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג מ"ג(1) בעמ' 157, קובע כב' השופט בייסקי, כדלקמן:

            "אך העיקר הוא, כי נכות בשיעור 5% מהסוג שנקבע אצלה אין לה כל השפעה או השלכה על תפקוד בעבודה ואף רופא לא קבע אחרת. בפריט נזק זה של הפסד שכר בעבר בעתיד דין ערעור המערערים להתקבל ואת החיובים בנדון יש לבטל".

9.         כב' השופט לוין בע"א 516/86 אררט נ' אזולאי , פ"ד מ(4) 687, קובע כדלקמן:

            "כדי לקבוע שיעור הנכות התפקודית לעניין קביעת שיעור נזקיו של הנפגע לפי חוק הפיצויים שומע השופט הדן במשפט, ראיות לענין תפקודו של הנפגע, כישוריו וסגולותיו, רמת השכלתו, תחומי עיסוקו ועוד כיוצא באלה היבטים שאינם תחום מגבלותיו הרפואיות דווקא. על פי המכלול והמגוון המרכיבים יקבע השופט, בסופו של דבר, שיעורה של הנכות התפקודית של אותו נפגע. אכן, הנכות הרפואית כפי שנקבע על ידי המומחים הרפואיים, היא מרכיב מאוד חשוב בקביעת הנכות התפקודית, אך אינה ייחודית והשוני בדרגות הנכות למיניהן יכול, כאמור, שיהיה רב".

10.       התובע יליד 3/3/57. לפני התאונה עבד בעבודות שונות כמלטש יהלומים וניפוח זכוכיות, נהג טנדר והחל מיום 1/8/97 ועד היום עובד בחברה ליבוא ושיווק צמיגים כגובה כספים ומפקיד כספים בבנקים, ועבודתו לא דורשת מאמץ פיזי.