פסק-דין בתיק א 57465/04

1.         התובע הגיש תביעה על סך 310,144 ש"ח נגד הנתבע.

2.         רקע עובדתי:

התביעה מבוססת על שני מקרים שונים, שהתובע טוען כי נגרמו לו נזקים בגינם בעקבות רשלנות הנתבע.

א)         המקרה הראשון  מתייחס לפסק דין שניתן נגד התובע והאחרים בבית משפט השלום בכפר סבא:

הנתבע הוא עורך דין. הנתבע ייצג את התובע במסגרת תביעה שהגיש בנק דיסקונט לישראל נגד התובע ואחרים בת.א. 1064/90 בבית משפט השלום בכפר סבא. (להלן: "תביעת הבנק").

ביום 15/4/98 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בכפר סבא על ידי כב' השופט מועלם ופסק הדין ניתן מבלי שהוגשו סיכומי הנתבעים.

כלומר, מבלי שהנתבע, עו"ד בית הלוי, הגיש את סיכומי הנתבעים בתביעת הבנק.

בקשה שהוגשה לביטול פסק הדין אשר ניתן בהעדר הסיכומים - נדחתה.

ב)         המקרה השני מתייחס לשיקים שהתובע טוען, כי הוא נתן לנתבע על מנת שינקטו בגינם הליכי הוצל"פ לצורך גבייתם.

הנתבע, לטענת התובע, לא פתח תיק הוצל"פ, ולא החזיר את השיקים לידי התובע.

החוב של מושך השיקים התיישן ובמחדל זה גרם הנתבע לנזקים לתובע.

3.         תמצית טענות התובע:

א)         באשר לתביעת הבנק:

התובע טען, כי לאחר שניתן  פסק הדין בהעדר הסיכומים,  ונדחתה הבקשה לביטול פסק הדין, הוא שילם לבנק 80,000 ש"ח לצורך סילוק חובו ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה עד למועד הגשת התביעה מגיע סכום זה לסך 118,947 ש"ח ועל הנתבע לפצותו בגין נזק זה.

ב)         באשר לשיקים:

(1)        התובע טען, כי הוא פנה לנתבע במהלך שנת 1996 על מנת שיטפל בגביית שיקים שלא נפרעו ונחתמו על ידי אחד בשם יצחק שבד.

סכומי הקרן של השיקים, שמועדי פירעונם היה בשנת 1991, הוא בסכום כולל של 40,924 ש"ח.

(2)        התובע טען, כי למרות שביקש לקבל את השיקים חזרה עוד בשנת 1997,  מכתבו לא נענה.

הנתבע לא החזיר לו את השיקים, לא פתח תיק הוצל"פ נגד שבד, והחוב התיישן ועל כן לא ניתן לגבות את החוב יותר ממר שבד.