פסק-דין בתיק א 57169/06

1.    ב-29.8.2005 התקיימה במשרדה של הנתבעת 2, התמחרות ביחס לבית מגורים ברחוב התלם 16, סביון (להלן: " הנכס"). על הנכס רבצה משכנתא לטובת הבנק הנתבע (להלן: " הבנק"), ובמסגרת הליכים למימושה מונתה הנתבעת 2 לכונסת נכסים.

שלושה מציעים התייצבו להתמחרות; אחד חזר בו מהצעתו מיד, עוד טרם החלה ההתמחרות, ומהשניים שנותרו - הוכרז עו"ד בנימין גבאי שייצג את התובעים " כמציע הגבוה ביותר ב-820,000$". כחלוף מספר ימים התברר שדעתו של הבנק אינה נוחה מהמחיר שהושג, ומאמציו של ב"כ התובעים לגרום לאישור המכר או להתמחרות נוספת בגינו, נכשלו. אף על פי כן, הנכס לא חמק מידי התובעים. הם רכשו אותו לבסוף, אך מידי החייבים, לאחר שהליכי הכינוס בוטלו במסגרת הסדר עם הבנק, אלא שהמחיר שהתובעים נאלצו לשלם לחייבים תמורת הנכס, היה גבוה ב-60,000$ ממחיר הזכייה.

עתה דורשים התובעים לחייב את הנתבעים לפצות אותם בגין נזקיהם - תוספת המחיר שנאלצו לשלם עבור רכישת הנכס, הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד; ועוגמת נפש בשל דחיית הצעתם. בגין כל אלה הועמדה התביעה על סכום של 300,000 ש"ח כשהטענה היא שהתנהלות הנתבעים נגועה בחוסר תום לב; אינה תואמת את תנאי ההזמנה להציע הצעות; עומדת בניגוד לכתב המינוי של הכונסת; ונועדה להעדיף את החייב על פני התובעים תוך עקיפת הוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, על תקנותיו (להלן: " חוק ההוצאה לפועל").

הנתבעים טוענים שלא נפל בהתנהלותם כל פגם, ולתובעים אין כל עילה מוכרת בדין נגדם. ואלה הן עיקר העובדות לענייננו.

2.    ההזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס פורסמה ב-28.7.2005 (להלן: " ההזמנה"), לאחר שבקשתו של אחד החייבים לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל למימוש המשכנתא, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי  (ההזמנה, נספח 10 בתיק מוצגי הנתבעים). ב-24.8.2005, דחה בית המשפט העליון את הבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, ובסמוך לאחר מכן התקיימה ההתמחרות. היה זה ניסיון שני לקיים התמחרות בין מציעים. הפעם הראשונה הייתה בנובמבר 2004. אז לא ננקב בהזמנה להציע הצעות מחיר מינימום; ההצעה הגבוהה ביותר עמדה על סכום של 790,000$, ובעל ההצעה מר משה ישעיה, הוכרז כזוכה על תנאי.

הפעם ננקב בהזמנה שפורסמה מחיר מינימום של 800,000$. מחיר זה היה נמוך בכ-350,000$ משוויו של הנכס לפי הערכת שמאי. השומה לנכס (נספח 3 בתיק מוצגי הנתבעים), נערכה בסמוך לפני ההתמחרות הראשונה - שוויו הוערך ב-1,150,120$ " ובמעוגל 1,150,000$" - ואותה שומה הומצאה על ידי הכונסת גם למציעים "בסיבוב השני" שהניב תובענה זו.

בהזמנה צוינו בין היתר הדברים הבאים: פרטים ראשוניים אודות הנכס וכן " העתק מהסכם המכר עליו יידרש לחתום המציע שהצעתו תתקבל", ניתן לקבל במשרדי הכונסת; המכר אינו כפוף לדיני מכרזים; הכונסת " איננה מתחייבת לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר או הצעה כלשהי, ותהא רשאית לנהל מו"מ עם כל המציע, עפ"י שיקול דעתה המוחלט".

3.    לאחר התמחרות קצרה, הוכרז כאמור עו"ד בנימין גבאי (להלן: " עו"ד גבאי") כבעל ההצעה הגבוהה ביותר, והוא מיהר להודיע למרשיו שמתגוררים בחו"ל " על הזכייה". לפי פרוטוקול ההתמחרות (נספח 15 בתיק מוצגי הנתבעים), בפתח ישיבת ההתמחרות אמרה הכונסת את הדברים הבאים:

"ההתמחרות איננה מחייבת את הבנק לטובתו השעבוד. השלב הבא יהא לאפשר לחייב לפדות אח"כ שהבנק לטובתו השעבוד יסכים למחיר אח"כ פניה לבימ"ש".

עו"ד גבאי מכחיש בתצהירו (סעיף 22), שהנתבעת 2 השמיעה את דברי ההבהרה הללו, ומכל מקום טוען הוא שהדברים עומדים בניגוד לתנאי ההזמנה אשר מכפיפה את המכר לאישורו של ראש ההוצאה לפועל בלבד.

בחקירה נגדית, חזר עו"ד גבאי וציין שפרוטוקול ההתמחרות לא נמסר לו - מה שלא מוכחש על ידי הנתבעים - ועמד על כך שאת דברי הפתיחה שנרשמו בו,  הוא לא שמע. על השאלה אם הפרוטוקול משקף את כל שנאמר במעמד ההתמחרות השיב: " באופן כללי הפרוטוקול משקף, חוץ מההבהרה הזאת למעלה שרשומה, שאני לא שמעתי אותה, והיא לא נכונה". בהמשך הוסיף: " זה לא שמעתי. לא שמעתי דבר כזה. אילו הייתי שומע, הייתי עוזב את המקום. אני הוזמנתי על ידי ההוצל"פ. מה אני בנק? אני רוצה להוסיף, בהתמחרות שנה קודמת על אותו נכס, לא נרשם דבר כזה על ידי ברכה" (פרוטוקול מ-4.7.2007, עמ' 3) .

פרוטוקול ההתמחרות הקודם (נספח 5 בתיק מוצגי הנתבעים), אכן אין הבהרה כזו, אבל ביחס לזוכה נרשם שם: "מוכרז משה כזוכה (על תנאי כמובן)", בעוד שבפרוטוקול הנוכחי ב"כ התובעים אינו מתואר כ"זוכה" אלא " מוכרז כמציע הגבוה ביותר ב-820$".

4.    לאחר העדות הזו הוגש בהסכמת ב"כ התובעים, תצהירו של עו"ד אמנון בן דרור שהיה אחד מ-3 המציעים שהופיעו להתמחרות. הלה מאשר בתצהירו שדברי ההבהרה שנרשמו בפרוטוקול בפתח הישיבה, אכן נאמרו. ב"כ התובעים וויתר על חקירת עו"ד בן דרור על תצהירו וטוען שהתצהיר האמור אינו עומד בסתירה לדבריו של עו"ד גבאי בעניין זה. הוא ממילא אינו טוען שהפרוטוקול "שוכתב" לאחר מעשה,  אלא שהוא לא שמע את דברי ההבהרה הללו גם אם הם נאמרו. 

בסמוך לאחר ההתמחרות, ב-30.8.05, הודיעה הנתבעת 2 לבנק על תוצאותיה וביקשה את אישורו " בטרם אפנה חייב ואאפשר לו פדיון הנכס במחיר זה". עמדת אנשי הבנק כפי שנרשמה על גבי מכתב זה הייתה: " לא לאשר; לפרסם שוב" והטעם לכך - " השמאות מעל 900 א' $". שבוע לאחר מכן, ב-7.9.05, שגרה הנתבעת 2 לעו"ד גבאי מכתב שבו נאמר: " בנק המזרחי המאוחד בע"מ, לטובתו משועבד הנכס שבנדון, שקל, בחן ומצא כי אין מקום מבחינתו לאשר את מכר הבית בסכום שיפחת מ-950,000$" (המכתב, נספח 17 בתיק מוצגי הנתבעים).

עו"ד גבאי הבין משום מה מההודעה הנ"ל שהבנק העמיד הצעה משלו בסך של 950,000$, ובמכתב מה-18.9.05 דרש מהנתבעת 2 להביא את 2 ההצעות - זו של מרשיו וזו של הבנק - לאישורו של ראש ההוצאה לפועל.

ב"כ הנתבעים הגיב על מכתב זה בו ביום (נספח 19 בתיק מוצגי הנתבעים). הוא מזכיר שם לעו"ד גבאי שבפתח ההתמחרות הובהר למציעים שהחתימה על הסכם מכר כפופה ל" זכויות הנושה וזכויות החייבים ובכפוף להחלטה של ראש ההוצל"פ"; מבהיר שהבנק לא העמיד הצעה משלו לרכישת הנכס, אלא רק " הביע את עמדתו כפי שהוא זכאי להעלאתה"; כי עמדה זו מוצדקת הן משום שבהתמחרות השתתפו רק 2 מציעים, והן לנוכח עמדת החייבים שהביעו " נכונות לפדות את הנכס". כן מציין ב"כ הנתבעים שבין הבנק לבין החייבים מתנהל מו"מ לפיו החוב יסולק תמורת 1,000,000$, כך שהצלחת המשא ומתן תניב לבנק סכום אשר עולה משמעותית על התמורה שהוא יקבל מהתובעים, אם הנכס יימכר להם. לסיום מציין ב"כ הנתבעים שאם סבורים התובעים שהם נפגעו בזכויותיהם - שמורה להם הזכות לפנות לראש ההוצאה לפועל או לכל ערכאה מוסמכת אחרת.

5.    מההסדר שנעשה בין הבנק לחייבים כחודשיים לאחר מכן, עולה שחובם לבנק למועד ההסדר עמד על כ-1,328,600 $, אם כי באותו מועד הייתה תלויה בבית המשפט המחוזי, תובענה כספית נגד הבנק של חלק מהחייבים, שעילתה חיובים שלא כדין ונזקים כספיים שנגרמו בעטיו, לטענתם (נספח יא' לתצהיר מטעם התובעים).

עו"ד גבאי, מכל מקום, פעל כעצתו של ב"כ הנתבעים וב-21.9.2005, פנה לראש ההוצאה לפועל ב" בקשה להתמחרות ואישור מכר". ההתמחרות שהתבקשה הייתה בין התובעים לבנק.

הנתבעת 2 ביקשה בתגובתה להורות על העברת בקשתם של התובעים לתגובת החייבים, בין היתר לנוכח העובדה שבינם לבין הבנק מתנהל משא ומתן להסדר כולל של החוב. ב"כ הנתבעים שערך את התגובה מטעם הנתבעת 2, מצביע שם גם על הנזק שיגרם לבנק אם הנכס יימכר תמורת המחיר שהוצע על ידי התובעים וטוען שהגם " שיש ליתן משקל רב בהגשמת הציפיות של המציעים..." הרי במקרה זה "באיזון בין זכות המבקשים לזכות החייבים והזוכה, זכותם של האחרונים עדיפה בבירור" (נספח 21 בתיק מוצגי הנתבעים).