פסק-דין בתיק א 57047/05

תביעה לפיצוי על נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים.

התובעת היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המבטחת בביטוח מקיף של רכב מסוג יונדאי מ.ר. 6322420 (להלן: "היונדאי").

הנתבעת 1 היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הנהגת של רכב מסוג סיטרואן קסרה מ.ר. 3475510 (להלן: "הסיטרואן קסרה").

הנתבעת 2 היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה המבטחת של רכב הסיטרואן.

הנתבע 3 היה במועדים הרלבנטיים לתביעה הנהג של רכב מסוג רנו קנגו מ.ר. 8849050 (להלן: "הרנו").

הנתבעת 4 היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים ומתירת השימוש ברכב הרנו.

הנתבע 5 היה במועדים הרלבנטיים הנהג של רכב מסוג סיטרואן ברלינגו מ.ר. 8896023(להלן: "הסיטרואן ברלינגו").

בתאריך 14.11.03 בכביש מס' 4 באזור גשר ראשון לציון לכיוון צפון אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים כל הרכבים הנ"ל.

באשר לנסיבות קרות תאונה כמעט ואין מחלוקת בין הצדדים.

מן העדויות עולה שבמקום ישנם שלשה נתיבים וכי הכביש היה מואר היטב.עובר לתאונה רכב היונדאי נסע בנתיב הימני ואחריו רכב הסיטרואן קסרה  ובנתיב השמאלי ביותר נסע רכב הרנו ואחריו רכב הסיטרואן ברלינגו.נהג היונדאי הבחין תוך כדי נסיעה בנתיבו כי נתיב זה חסום ע"י רכב אחר אשר ממש עמד בנתיב שנהגו סייע ככל הנראה לנהג אחר שרכבו מסוג פיאט טיפו עמד בשול הימני,לפיכך עבר הוא לנתיב האמצעי.בכך חשף הוא בפני הנתבעת 1 ,נהגת הסיטרואן קסרה,את אותו רכב שעומד בנתיב הימני ועל כן בהבחינה בכך שברה שמאלה לנתיב האמצעי ופגעה בחלק האחורי ימני של רכב היונדאי.כתוצאה מפגיעה ראשונה זו רכב היונדאי נזרק שמאלה-לטענת נהג היונדאי הוא הסתחרר שלש ארבע פעמים ולטענת הנתבעים 3  ו-5 היה סיבוב אחד אולי-ונפגע בחזיתו ממעקה הבטיחות כשהוא בזווית של כ-90 מעלות כלפיו וזו הפגיעה השניה ברכב היונדאי.זמן קצר אח"כ פגע רכב הרנו נהוג ע"י הנתבע 3 כשהוא בנתיב השמאלי ביותר כאמור  בדלת הנהג של רכב היונדאי ורכבים אלה נותרו די צמודים זה לזה וזו הפגיעה השלישית ברכב היונדאי. זמן קצר אחרי הפגיעה השלישית הגיע רכב הסיטרואן ברלינגו ופגע ברכב הרנו.לטענת הנתבע 5 ,נהג הסיטרואן ברלינגו הוא לא הדף את רכב הרנו על רכב היונדאי אולם מקבל אני את גירסת נהג היונדאי שממש ראה את ההדיפה ואת גירסת הנתבע 3 שחש באותה הדיפה וזו למעשה הפגיעה הרביעית ברכב היונדאי.

יודגש כי כל האירועים הנ"ל התרחשו בתכיפות בתוך מספר שניות.

אין ספק שהנתבעת 1 אחראית לקרות הנזקים שנגרמו לרכב היונדאי במוקד האחורי ימני והקדמי. בנסיבות הענין אין מקום להטיל על נהג היונדאי רשלנות תורמת מאחר ולא נמצא כל פגם בנהיגתו כפי שהעידו הנהגים האחרים.

הנזק שנגרם לרכב היונדאי כתוצאה מהפגיעה השלישית ואח"כ כתוצאה מהפגיעה הרביעית מצטמצם לדלת הנהג אשר הוערך ע"י השמאי מטעם התובעת בסך 1,500 ש"ח.ברם ,אין לומר כי הנזק שנגרם בפגיעה השלישית זהה לנזק שנגרם בפגיעה הרביעית שכן אחד נגרם מפגיעה ישירה והשני כתוצאה מהדיפה .נזק שנגרם מהדיפה קטן יותר מנזק שנגרם מפגיעה ישירה גם בשים לב לעובדה שבמקרה דנן ההדיפה אירעה שעה שרכב היונדאי ורכב הרנו היו די צמודים.לפיכך,סבור אני שיש מקום לחלק את האחריות בין הנתבע 3 לנתבע 5 לענין הנזק לדלת כך ש- 70% יוטלו על הנתבע 3 ו-30% על הנתבע 5.ער אני לכך שבסופו של דבר הרכב הוכרז כאובדן גמור ומשוויו בשוק הופחת שווי  השרידים אך בשל הנזק שנגרם לדלת ספק רב אם ניתן לקבל תמורת שרידיה סכום כלשהו ואם כן הרי שהוא בטל בשישים לעומת שוויה כחדשה.

אשר על כן הנני קובע כדלקמן:

1. הנני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובעת את הסך של 45,169 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.12.03 ועד התשלום המלא בפועל.
2. הנני מחייב את הנתבעים  3 ו-4 לשלם לתובעת 1,050 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.12.03 ועד התשלום המלא בפועל.
3. הנני מחייב את הנתבע 5 לשלם לתובעת את הסך של 450 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.12.03 ועד התשלום המלא בפועל.

4. בשל היחס בין החיובים השונים הנ"ל הנני מחייב את הנתבעים 1-2 לשלם לתובעת אגרת בית משפט ,הוצאות העד בסך 150 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
5. הנני מחייב את הנתבעים 3-5 לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 500 ש"ח בצירוף מע"מ.