פסק-דין בתיק א 56870/04

בפני תביעה לתלשום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבו של התובע באירוע של תאונת דרכים, בה היה מעורב גם רכבו של הנתבע מספר 1 , בבעלות הנתבעת מספר 2 ,ומבוטח בביטוח חבות כלפי צד ג' אצל הנתבתע 3.

 על פי כתב התביעה אירעה התאונה ביום 29/4/03 בשעה 21:00 . תיאור אירוע התאונה על פי כתב התביעה כדלקמן :

" ... נסע הרכב הנפגע בדרך המובילה מראש העין לפתח תקווה בנתיב האמצעי מבין שלושה נתיבים. הרכב הפוגע נסע לימינו של הרכב הנפגע בנתיב הימני ביותר ממנו ניתן לפנות ימינה בלבד. בשעה שהתקרב הרכב הנפגע לצומת , התחרט לפתע נהג הרכב הפוגע וביקש להמשיך ישר בכדי שלא להתנגש באי התנועה אשר חסם את נתיבו , סטה במהירות ובפתאומיות לנתיב הרכב הנפגע ופגע ברכב הנפגע בצדו הקדמי הימני .."

 הנתבעים דוחים את טענות התובע באשר לצורת וסיבות ארוע התאונה, אולם בכתב ההנגה שהגישו אין גרסה משל הנתבעים לצורת וסיבות האירוע, ויש בו בכתב ההגנה רק הכחשה כללית לכל טענות התובע.

 בפתח ישיבת קדם המשפט בה נשמעו גם הנהגים בקשו הנתבעים להוסיף לכתב ההגנה גרסה משלהם, בנימוק , כי בזמן הגשת כתב ההגנה לא עמדה מולם הגרסה של הנתבע 1. הגרסה אותה בקש בא כוחם של הנתבעים להוסיף היא כי :

" רכב הנתבעים נסע בנתיב הימני מתוך שניים כאשר 100 מטר לפני צומת ראש העין רכב התובע שנסע מצדו השמאלי של הכביש עקף לכיוון ימין . תוך כדי כך פגע ברכב הנתבעים בצדו השמאלי האחורי."

  אם כן השאלה העומדת להכרעה במשפט זה האם רכב הנתבע מספר 1 נסע טרם התאונה בנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד , וסמוך לפני הצומת סטה לעבר הנתיב הימני לנסיעה ישר ופגע ברכב התובע כגרסת התביעה , או שרכב הנתבע מספר 1 נסע בנתיב הימני לנסיעה ישר, ואילו רכב התובע נסע בנתיב השמאלי לנסיעה ישר, ומשם רכב התובע סטה ימינה לצורך הגעה לנתיב הפניה ימינה ותוך כדי כך פגע ברכב התובע , כגרסת הנבתעים .

   ברכב הנתבים נהג כאמור הנתבע מספר 1, והוא העיד מטעם ההגנה .

ברכב התובע נהגה בתו ,גב' זנזורי לימור, והיא זו שבאה להעיד עבור גרסת התובע לאירוע התאונה .

  עדת התביעה נראתה לי מבולבלת, ולא ידעה בדיוק היכן אירעה התאונה , היא רק אמרה כי התאונה היתה בין פתח תקווה לראש העין . גרסת הנתבע 1 היא כי הוא יצא  מאיזור התעשיה הישן של ראש העין פנה שמאלה והתקרב אל צומת הסתעפות , כאשר שני נתיבים ממשיכים ישר לכיוון הכניסה הדרומית של ראש העין ואילו נתיב שלישי, הימני ביותר, פונה ימינה ועולה על הגשר לכיוון פתח תקווה .

   שאלתי את עדת התביעה מספר פעמים , היכן בדיוק אירעה התאונה , והצעתי לה חלופות מסוימות ( מתוך הכרת האיזור בו מדובר ) אך היא לא הצליחה למסור היכן בדיוק, אירעה התאונה .

מאחר ואין בגרסתה של עדת התביעה בפני כדי לעזור לי להבין היכן אירעה התאונה ולהיכן נסעה היא, , אסתמך על האמור בכתב התביעה לפיו היא נסעה בדרך המובילה מראש העין לפתח תקווה .

   אם עדת התביעה היתה אמורה לנסוע מראש העין לפתח תקווה, כמתואר בכתב התביעה , והתאונה אירעה בצומת עליו דיבר הנתבע מספר 1 , משמע שעדת התביעה היתה אמורה , כדי להגיע לפתח תקווה, לסטות מנתיב נסיעתה ימינה כדי להגיע לנתיב הימני ביותר , ממנו עולה לולאה על הגשר המוביל אל הכביש המוביל לפתח תקווה .  על פי תיאור זה הנתמך ע"י האמור בכתב התביעה , גרסתו של הנתבע באשר למקום המדויק של אירוע התאונה ,   היא גם הגרסה היחידה בנקודה זו וגם הנכונה .

  זאת ועוד.  העדה מסרה על כך כי היא לא הכירה את הדרך, וכי איתה ברכב היתה נוסעת נוספת. אותה נוסעת לא זומנה להעיד , כדי לתמוך בגרסתה של עדת התביעה שהיא התכוונה בכלל לנסוע ישר כדבריה . הלכה מימים ימימה היא כי צד למשפט שאינו מביא עד, יש לפרש את הדבר כנגדו, וניתן להניח כי אותו עד לא הובא כי אילו היה מובא להעיד היה מוסר דברים שאינם לטובת מי שזימנו, ולכן נמנע זה מלזמנו.

 נקודה נוספת הראויה לציון. עדת התביעה מסרה כי אחיה דיבר בערב אותו יום עם הנתבע מספר 1 , וזה הודה בפניו כי הוא אחראי לתאונה ואף התנצל. אחיה של עדת התביעה לא בא להעיד לטובת גרסתה .

   וגם מעדוה של עדת התביעה עצמה , לא נפקד מקומן של אמירות שניתן לפרשן כתומכות בגרסת עד ההגנה הנתבע 1 .

א-       עדת התביעה מסרה כי לפני התאונה נסעה במהירות של עד 70 קמ"ש (עמוד 3 שורה 2 ), אך באותה נשימה היא אומרת כי ,"אני עצרתי ממש די במקום ".."

     שני הדברים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. רכב הנוסע במהירות של 70 קמ"ש , אינו יכול לעצור די במקום , והוא זקוק למרחק תגובה ובלימה .

   יש לקבל את דבריה של עדת התביעה כי היא עצרה "די במקום" זאת ללמדך כי היא היתה בתהליך של האטה לצורך פניה ימינה .