פסק-דין בתיק א 568/99

התובע הינו יבואן של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, אשר בשנת 99 מדינת ישראל/רשות המכס חילטה טובין אשר יובאו על ידו, לאחר שנמצא על ידה לפי טענתה כי בהצהרות שנתנו על ידי התובע בקשר לטובין, התובע "ניפח" מחיריהם של טובין פטורים ממס או שחל עליהם מס מופחת, ומנגד "הפחית" מחיריהם של מוצרים החייבים במס גבוה.

במקביל לחילוט אף הוצאה לתובע הודעת חוב בגין גרעון מס, הכל, לטענת המדינה, על פי חקירות וממצאים שנמצאו; התובע טוען בתביעתו כנגד חילוט הטובין וכנגד החיוב במס.

התובע טוען כי ביום 28/1/1999, נשלחה אליו הודעה אשר הוצאה על ידי אגף המכס ומע"מ באשדוד, לפיה עליו לשלם "גירעון" במס בגין יבוא בסכום של סך 2,124,677 ש"ח.

התובע טוען כי אין יסוד לדרישת המכס כי ישלם את הגרעון הנדרש על ידי הנתבעת מכיוון שהוא לא שילם בחסר את מיסי היבוא בעבר.

לחילופין, טוען התובע כי אם נוצר חסר כלשהו בתשלום מיסוי הייבוא בעבר, הרי שהוא אינו חייב בתשלום החסר מכיוון שהוא קיים את תנאי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר).

כמו כן התובע מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעת להשיב לו את הטובין אשר נתפסו על-ידה, וכן לחייב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבעת :

הנתבעת טוענת כי במשך שנות המס 1998 - 1997 נהג התובע ליתן הצהרות כוזבות לרשויות המכס ביחס לטובין אשר יובאו על-ידו.

הנתבעת מציינת כי מבדיקה שנעשתה על-ידה, אשר כללה בין היתר, השוואה בין מחירונים אמיתיים של הספק, השוואה עם מחירי מכירה של התובע ורישומים של התובע עצמו, עלה כי הצהרותיו של התובע כוזבות ואינן אמת. הכזב, לטענתה, התבטא בכך כי מחיריהם של מוצרים החייבים בתשלום מס גבוה הופחתו על ידי התובע, ואילו מחיריהם של מוצרים פטורים ממס או שהמס שחל עליהם הנו מופחת, נופחו על ידי התובע. כל זה נעשה על מנת להשתמט מתשלום מס אמת.

לטענת המדינה הסכום הסופי שהיה מתקבל לאחר כל ההפחתות וההעלאות שנעשו על ידי התובע היה מגיע, לסכום הסופי האמיתי שנדרש התובע לשלם לספק. היינו הכזב, לטענת המדינה, נעשה בהתאמה לסכום הרכישה כולל מאותו ספק. כך לדוגמא אם ייבא התובע משלוח בסך כולל של 100,000$, כשמתוך זה מוצרים מופחתי מס ב-50,000$, ומוצרים עתירי מס ב-50,000$, הוא הצהיר כי ערך המוצרים מופחתי המס הינו 80,000$ וערך המוצרים עתירי המס הינו 20,000$, הכל כדי לשלם פחות מיסים.

לעניין ההודעה שנשלחה אל התובע ביום 28/1/1999 על ידי אגף מכס ומע"מ אשדוד, הנתבעת טוענת כי זו התייחסה לתשלום גרעון בגין חובות שנבעו מייבוא בעבר, וגם בגין החובות שנבעו מייבוא הטובין נשוא רשימון 822810354, שחלקם חולטו.

הנתבעת מוסיפה כי חילוט הטובין נעשה כדין בהתאם לסעיפים 190, 192(א) (1) ו-204(1) ו/או (9) לפקודת המכס [נוסח חדש].

דיון :

התובע טוען בכתב תביעתו כי הצהרותיו נכונות וכי הוא שילם את המס המגיע לרשויות המס.

סעיף 239 א' לפקודת המכס [תיקון אחרון 18/1/2004] (להלן: "פקודת המכס"), קובע כי:

משמע, על התובע להוכיח כי טענתו נכונה. עליו להוכיח כי המחירים שהוצהרו על ידו הינם אכן מחירי העסקה האמיתיים אשר שולמו על ידו בעד הטובין שייבא.

בהתאם להוראות סעיף 40 לפקודת המכס, פרסם שר האוצר את צו תעריפי המכס (להלן: "צו המכס"), בו קבועים שיעורי המס החלים על פריטי מכס שונים.