פסק-דין בתיק א 56076/03

1.         התובעת השכירה לנתבעים דירה ברח' אונטרמן 3 בפתח תקווה ( להלן: "הדירה"). הדירה הושכרה לנתבעים החל מיום 25.8.1999 וכלה ביום 10.6.2003. התובעת טוענת כי עם השבת הדירה לחזקתה גילתה כי הנתבעים השחיתו בכוונה תחילה את הדירה וגרמו לנזקים משמעותיים. התובעת שכרה את שרותיו של המהנדס ראובץ כץ אשר ביקר בדירה והעריך את עלות תיקון הנזקים בסכום של 76,139 ש"ח (יצויין כי בחוות דעתו נפלה טעות אריתמטית, שכן סך כל הנזקים צריך להיות 12,900 דולר ולא 14,500 דולר). התובעת טוענת כי בנוסף נותר חוב דמי שכירות בסך 13,596 ש"ח. עוד טוענת התובעת כי בגין מצבה של הדירה לאחר פינוייה, נמנע ממנה להשכירה למשך חודשיים ימים, ועל כן נגרם לה נזק נוסף בסך של 5,340 ש"ח. התביעה הועמדה על סך כולל של 97,435 ש"ח. בד בבד הגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצל"פ שטר חוב של הנתבעים על סך 25,000 ש"ח.

2.         הנתבעים טוענים כי אין כל ממש בטענות התובעת. לדבריהם, הדירה נמסרה להם עם תחילת תקופת השכירות כשהיא במצב של הזנחה קשה ובקושי רב ראוייה למגורים, הואיל ולאורך שנים רבות היא הושכרה לצדדים שלישיים. פניותיהם לתובעת על מנת שתתקן את הליקויים בדירה לא זכו למענה כלשהו. כל הליקויים עליהם הצביע המומחה כץ היו בדירה עוד קודם לתחילת השכירות. יום לפני פינוי הדירה נערך סיור בדירה ובה הצביעה התובעת על שלושה ליקויים בלבד. דמי השכירות שולמו במלואם ובמועדם ולא היתה לתובעת כל טענה בענין זה בזמן אמת. בהסכם לסיום השכירות נקבע סכום בסך 300 דולר כתשלום סופי בגין חוב שכר הדירה, ועם ביצוע תשלום זה, לא יכולה לעמוד לתובעת כל טענה כספית בענין שכר הדירה.

3.         אין חולק כי לאחר פינוי הדירה ערכה התובעת שיפוץ של הדירה ושילמה בגין השיפוץ סך של 20,000 ש"ח לפי חשבונית מיום 3.7.2003.

4.         בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס ושמאי המקרקעין אלפרד אירני, אשר ביקר בנכס ביום 8.12.2004, כשנה וחצי לאחר השיפוץ שביצעה התובעת.

המומחה אירני ציין כי מדובר בבנין שנבנה לפני כעשרים שנה. התובעת רכשה את הדירה בשנת 1996 ומאז היא היתה מושכרת לשוכרים שונים. המומחה אירני ציין כי בעת סיורו בדירה, מצא דירה ברמת גימור סבירה וברמת תחזוקה נאותה. המומחה אירני לא היה יכול לבדוק את מצב הדירה כפי שהיה בעת פינוייה, שכן התובעת שיפצה אותה מיד לאחר הפינוי. לפיכך נאלץ המומחה אירני להעריך את עלות התיקון של הליקויים בהתאם לתמונות שצורפו לחוות דעתו של המומחה כץ.

לסיכום חוות דעתו קובע המומחה אירני כי סך של 10,553 ש"ח משקף עלות תיקון ליקויים שנגרמו באשמת הנתבעים. בעדותו ציין אירני כי משך הביצוע הסביר של השיפוץ הינו ארבעה ימים.

5.         בעלי הדין נחקרו על תצהיריהם, ועמדו גם על חקירתו של המומחה מטעם בית המשפט והמומחים מטעם בעלי הדין. חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים נפסלה משום שהוא עצמו לא התייצב לחקירה עליה. בנוסף, הוקרן באולם בית המשפט סרט וידאו שצילמו הנתבעים בעת פינוי הדירה, ואשר מטרתו להראות כי מצב הדירה בעת פינוייה היה סביר.

6.         לאחר כל הדברים האלה, הסכימו הצדדים לבסוף כי בית המשפט יפסוק לפשרה לפי ס' 79א' לחוק בתי המשפט, תשמ"ד- 1984. בנוסף ביקשו הצדדים כי פסק הדין יתייחס גם לתביעה השטרית שטרם נתבררה, בת.א. 57660/03.

7.         לטעמי, יש ליתן משקל רב לעובדה כי הסכום הכולל ששילמה התובעת על מנת להביא את הדירה למצב ראוי להשכרה חוזרת היה סך של 20,000 ש"ח בלבד. על כן, ברור כי חוות דעתו של המומחה כץ נוקבת בסכומים העולים באופן משמעותי על עלות תיקון הנזקים. גם אם לא כל התיקונים בוצעו לפי חוות דעתו, עובדה היא שהדירה הושכרה ומצבה כיום סביר לחלוטין. יצויין כי המומחה כץ כלל לא ביקר בדירה לאחר ביצוע השיפוץ.

כמו כן, יש ליתן משקל לעובדה שקיים קושי להפריד בין עלויות תיקון שיש להטיל על הנתבעים, בגין נזקים שגרמו לדירה, לבין עלויות שיפורים שייתכן ובוצעו על ידי איש השיפוצים מטעם התובעת, במסגרת העבודות שבוצעו לאחר שהנתבעים פינו את הדירה, ואשר אינן קשורות למעשי הנתבעים אלא לבלאי טבעי של הדירה (ראה הסברו של המומחה אירני בע' 59 לפרוטוקול).

מאידך, קיים קושי מובנה בחוות דעתו של המומחה אירני, בהיותה מטבע הדברים תיאורטית במידה רבה, הואיל ומדובר בנסיון להעריך עלות תיקונים על יסוד תמונות של ליקויים, ולא על יסוד התרשמות בלתי אמצעית ממצבה של הדירה בעת פינוייה.

באשר לטענת הנתבעים כאילו קיבלו את הדירה במצב רעוע, יש להביא בחשבון כי בהסכם השכירות הצהירו הנתבעים כי קיבלו את הדירה במצב תקין, מה שלא עולה בקנה אחד עם טענותיהם כיום. אמנם, יש ליתן משקל מסויים לטענתה של הנתבעת לפיה בעת שנחתם הסכם השכירות הדירה היתה מרוהטת, ולכן מצבה האמיתי נודע לנתבעים רק לאחר חתימת ההסכם, אך מאידך, במשך כל תקופת השכירות לא שלחו הנתבעים מכתבי תלונה לתובעת בגין מצבה של הדירה, למרות שזה כבר היה ידוע להם מיומה הראשון של השכירות.

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות,  הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים לסילוק של התביעה הנוכחית וכן לסילוק של התביעה השטרית, סך של 15,000 ש"ח. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,250 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

9.         המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"ז בשבט, תשס"ו (15 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים הנ"ל.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: