פסק-דין בתיק א 55954/97

1.         התובע, אהוד אבו חצירא (להלן : " התובע"), הגיש תביעה כספית לפיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לו בתאונת עבודה בעת שעבד כפועל בעבודות שיפוצים אצל טיטו מוריס (להלן : " הנתבע").

            בית משפט זה נתן ביום 9.5.01 פסק דין הדוחה את התביעה, שכן היה בדעה, שלא ניתן לייחס לנתבע ביצוע עוולה כלפי התובע. פסק הדין מיום 9.5.01 בוטל בערעור. בית המשפט המחוזי ייחס לנתבע חבות בשיעור 100%, ולאחר שהתיק עבר גלגולים גם בבית המשפט העליון, חזר בראשית שנת 2005 לבית משפט זה לשמיעת הוכחות ולהחלטה באשר לשיעור הנזק.

2.         דרגת הנכות

            מאז התאונה וכתוצאה ממנה, סובל התובע מכאבים וממגבלות בתנועה בגבו התחתון.

המומחה מטעם התובע ד"ר רון ארבל קבע בחוות דעתו מיום - 1.5.97 (בעקבות בדיקה משלימה באפריל / מאי 1997),  שלתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור 28%  [20% על פי תקנה 37 (7) (ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי, בגין הגבלת תנועה בינונית של ע"ש מתני + 10% על פי תקנה 32 (1) (א) (1) לתקנות המוסד לביטוח לאומי, בגין פגיעה קלה בעצב הסכיאטי כתוצאה מפריצת דיסק].

המומחה מטעם הנתבע פרופ' יעקב נרובאי, שבדק את התובע ב-5.4.98 קבע בחוות דעתו, שלתובע 0% נכות על סמך הממצאים שמצא ועל סמך ההערכה שמצבו של התובע ישתפר.

המומחה מטעם בית המשפט ד"ר ישראל קליר, שבדק את התובע באוקטובר 1998, קבע בחוות דעתו :

" בבדיקה הנוכחית נמצאה הגבלה בכיפוף לפנים עם סטית הגו ( List ) עם מבחן הרמת רגל ישרה הגורם לכאב בזוית של 50 מעלות משמאל עם כאב שרשי והפרעת תחושה באספקט חיצוני אחורי של רגל שמאל. מצב זה של כאב גב תחתון עם מבחן הרמת רגל ישרה חיובי, כאב על רקע לחץ על שרש עצבי מלווה בהפרעת תחושה מקנה 15% נכות לפי סע' 37 (7) ב חלקי  של קובץ תקנות המ.ל.ל. (מעודכן לשנת 1996) וזאת ללא התייחסות לתקנה 15 כפי שנלקח בחשבון בועדת המ.ל.ל."

איש מן המומחים לא זומן להיחקר על חוות דעתו. בנסיבות אלה, בהעדר חקירה נגדית של מי מהמומחים, החלטתי לאמץ את קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר ישראל קליר, שהוא מומחה אובייקטיבי, מה גם שבדיקתו את התובע הייתה הבדיקה המאוחרת ביותר.

אני קובעת, כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 15% נכות בגין ההגבלות שפירט ד"ר קליר בחוות דעתו.

3.         כאב וסבל

            התאונה התרחשה ביום 8.2.96 בעת שהתובע היה בן 27. בעקבות כאבים ומגבלות בתנועה, נאלץ התובע לעבור ניתוח שאיבת דיסק בעמוד השדרה, אך גם ניתוח זה לא פתר את הבעיה. התובע נשאר נכה כשנכותו הינה בשיעור 15%. איכות חייו של התובע נפגעה. התובע סובל מהגבלה קלה בכיפוף לפנים עם סטיית גו לשמאל, ומכאבים בעמוד שדרה מתני ולאורך ירך, שוק וכף רגל שמאל, כאשר הוא מבצע תנועות מסוימות. התובע הפסיד לצמיתות את היכולת להתפרנס מעבודות גופניות.

אני מעריכה את הפיצויים בגין כאב וסבל בסך 76,000 ש"ח.

הפסדי השתכרות מאז התאונה ועד היום

4.         מקצועו ועיסוקו של התובע

            בעת התאונה היה התובע בן 27 ועבד בעבודות שיפוצים כפועל בניין שכיר. בהתאם לתצהיר עדותו הראשית, כוונתו הייתה להתמקצע בתחום הבניין, שזה תחום מבוקש בארץ וההכנסה ממנו גבוהה. על בסיס התחזית, שהתובע היה אמור לעסוק בעבודות, שבתחום הבנייה, ביקש התובע מבית המשפט לקבוע את הפיצויים, שהוא זכאי להם בגין הפסד השתכרות וכושר השתכרות.

            לאחר שמיעת עדותו של התובע בבית המשפט והתרשמות ממנה, הגעתי למסקנה, שאין לקבל את עדותו של התובע באשר לתכניתו לעסוק בתחום הבניין. מעדותו של התובע למדים, כי למרות שהיה בן 27 בעת התאונה, טרם רכש מקצוע קבוע ואף טרם גיבש את דעתו באשר לעיסוק בו יעסוק דרך קבע.

לא מדובר בתובע חסר השכלה. כעולה מתשובותיו לשאלון, השכלתו הכללית של התובע הינה של 12 שנות לימוד והשכלתו הפורמאלית מבנאות מטוסים. בהתאם לעדותו בחקירה נגדית, סיים התובע שרות צבאי מלא כלוחם גבעתי ומאז שחרורו מהצבא טרם גיבש לו עיסוק מקצועי קבוע. הוא עבד בעבודות מזדמנות שונות (ובכללן גם עבודות בניין), כשמפעם לפעם נסע לחו"ל. עובר לתאונה,  לא חיפש ולא מצא התובע עבודה מסודרת וקבועה. התרשמתי, שהתובע הועסק כפועל בניין רק במסגרת אותן עבודות מזדמנות. לא שוכנעתי, שבכוונת התובע היה להמשיך ולעבוד דרך קבע בעבודות בניין, מה גם שהשכלתו ועיסוקיו לאחר התאונה מצביעים על כך, שלא רק שהתובע היה והינו בעל כישורים גם בעבודות שאינן עבודות פיסיות קשות, אלא שיש באפשרותו להשתכר שכר גבוה יותר מאותם עיסוקים נוספים.

5.         הפסדי השתכרות מאז התאונה ועד 9.8.96

            הוכח באמצעות עדות התובע, שמאז התאונה נבצר מהתובע להמשיך ולעבוד בעבודות בנייה. בעקבות התאונה הופסקה עבודתו אצל הנתבע ואין הוא מסוגל לחזור לעבודה בעבודות בנייה בכלל. התובע העיד (סע' 10 לתצהיר עדותו), שרופאיו אשרו לו תקופת מחלה עד יום 9.8.96 (צורף אישור אי כושר ת/6).