פסק-דין בתיק א 55739/03

תובענה בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע" או "החוק") וחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") של תובע, שהינו פעיל בתנועה הקיבוצית ושהיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כתב עיתון "הדף הירוק" (להלן: "ליפשיץ" להלן: "העיתון"), כנגד נתבע 1, שהינו העורך הראשי של העיתון (להלן: "גלזר") וכנגד נתבע 2, שהינו יו"ר רשות העיתון (להלן: "רייז") (להלן: "הנתבעים").

העובדות:

1.   באמצע שנת 2001, בגדר החלטה לצמצום הוצאות העיתון, הוחלט במערכת העיתון על הפסקת מימון שכירת דירות לפעילי התנועה הקיבוצית המשמשים ככתבים בעיתון. במסגרת החלטה זו נכללה גם הדירה השכורה שהועמדה לרשות ליפשיץ אשר מצויה בתל אביב (להלן: "הדירה"). כמו כן הוחלט לצמצם את מכסת הקילומטרים שהוקצבה לעובדי העיתון. קיצוצים אלה נעשו - בין היתר - תוך מחשבה שהכתבים יכולים לעבוד מבתיהם ולשלוח למערכת את הכתבות באמצעות הדואר האלקטרוני.

2.   בחודש אוגוסט 2001, יום לפני התכנסות הועדה לתנאי שירות, הכין ליפשיץ רשימה בת תשעה עמודים בה העלה טענות כנגד גלזר ומנהלים אחרים של העיתון המתנכלים - לטענתו - לכתיבתו העיתונאית ולתנאי עבודתו (להלן: "הרשימה"). הרשימה הוכנה והוקלדה במחשב הנמצא במערכת העיתון.

3. ליפשיץ שלח את הרשימה האמורה להדפסה במדפסת אשר מצויה במערכת העיתון ומסיבה זו או אחרת לא נטל מהמדפסת את הדפים המודפסים.

למחרת היום מצא גלזר במדפסת  עותק מהרשימה והראה אותה לבכירים בתנועה (ראוי לציין כי דעות הצדדים חלוקות אשר לשאלה האם הפיץ גלזר את הרשימה או לאו).

כחודש לאחר מכן, הפיץ ליפשיץ את הרשימה בצירוף מכתב נלווה לרבים בתנועה הקיבוצית ולעתון "הקיבוץ". דעות הצדדים חלוקות אשר לשאלה, האם הרשימה הוכנה כמסמך שלא נועד לפרסום אלא ברשות הכותב והאם היא כוללת לשון הרע כנגד הנתבעים, שכן האחרונים הגישו תביעה שכנגד בעקבות האמור ברשימה זו (להלן: "התביעה שכנגד").

4.  ביום 26.8.01 התקיימה בבית הקפה "אמריקה אמריקה" (להלן: "קפה אמריקה") פגישה בהשתתפות מזכיר הקיבוץ הארצי מר גברי ברגיל (להלן: "ברגיל"), רייז, גלזר וליפשיץ שנועדה לפתור את המחלוקות בין ליפשיץ לבין הנתבעים. בין היתר דנו הנוכחים בישיבה על זכאותו של ליפשיץ לדירה מושכרת. בעניין זה, דעות הצדדים חלוקות אשר לקונוטציה בה נאמרו דברים בפגישה בקשר לאורח חייו של ליפשיץ.

5.   לאור הסכסוך שנתגלע בין הצדדים, מונה מגשר  מטעם המוסד התנועתי לבוררות ולגישור, מר עמרם ירושלם (להלן: "המגשר"), אשר נפגש עם שני הצדדים  - ליפשיץ ונציגי העתון.

הגישור הופסק על ידי המגשר וביום 6.12.01 כתב רייז טור אישי בעתון ובו ציין - בין היתר - כי ליפשיץ הפר חתימתו על כתב הגישור.

6. במהלך הסכסוך, נקבעה בוררות בין ליפשיץ לבין רשות העיתון וועדת כוח אדם של התנועה הקיבוצית. לאחר שהצדדים חתמו על כתב הבוררות, החל הליך בוררות, במהלכו התקיימו מספר ישיבות ובסופו ניתן פסק בוררות.

ביום 24.7.03 כתב רייז כתבה בעיתון "הקיבוץ" בה נאמר - בין היתר - כי ליפשיץ  הפר חתימתו  על כתב בוררות.

טענות הצדדים:

טענות התובע:

1.   נטילת הרשימה והפצתה על ידי גלזר מהווה הפרה של סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, שכן המדובר בשימוש בתוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום בלי רשותו של הכותב.

2.   כשעלה עניין הדירה בפגישה שנערכה בקפה אמריקה, אמר גלזר לנוכחים כי הדירה אינה נחוצה לליפשיץ רק לצרכי עבודה והוא אינו ישן בה בכל לילה. ליפשיץ טוען כי כוונתו של גלזר הייתה שהדירה משמשת אותו לצורך קשרים אינטימיים מחוץ לנישואין כאשר בחלק מהלילות הוא לן אצל אותן נשים. עילות התביעה בגין אמירת דברים אלה הינן מכוח חוק איסור לשון הרע וכן מכוח סעיף 2 (11) לחוק הגנת הפרטיות.

3.   בטור האישי של רייז שפורסם בעיתון ביום 6.12.01, נכתב כי המגשר הודיע שהפסיק את הגישור - בין היתר - הואיל וליפשיץ הפר חתימתו על כתב הגישור. אמירה זו - כך נטען -  מהווה לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע.

4.   כתבתו של רייז מיום 24.7.03 בעיתון "הקיבוץ" בה טען כי ליפשיץ הפר חתימתו על כתב בוררות מהווה לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע.

טענות הנתבעים: