פסק-דין בתיק א 55248/04

בפניי תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למכונית המבוטחת על ידי התובעת בתאונה מיום 27.11.03 עם רכב נהוג על ידי הנתבע 1 (להלן: " הנתבע") אשר היה בבעלות הנתבעת 2 (להלן: " הנתבעת").

התביעה נגד הנתבעת נמחקה ביום 16/01/05.

לטענת התובעת היה הרכב המבוטח בעצירה ברמזור אדום כשלפתע הגיח הנתבע, פגע ברכב נוסף  שהיה מאחורי המכונית המבוטחת (להלן: " רכב צד ג'") והדף אותו לעבר המכונית המבוטחת, אשר כתוצאה מכך נפגעה מאחור.

לטענת הנתבע אירעה התאונה בשל סטייה פתאומית של רכב צד ג' לנתיב נסיעתו של הנתבע. כתוצאה מכך פגע רכב צד ג' קלות ברכב המבוטח ולא גרם לו נזק כלשהו.  לפיכך טוען הנתבע כי האחריות לתאונה מוטלת על צד ג', ובנוסף מכחיש הוא כי למכונית המבוטחת ע"י התובעת נגרם נזק כלשהו כתוצאה מהתאונה.

בסיכומיו טוען הנתבע כי הוא היה מעורב בתאונה עם רכב צד ג', נפגע בראשו והובהל לטיפול רפואי דחוף וכי " כל שיכול היה לזכור במעורפל בשל המכה בראשו היה שפגע ברכב צד ג' וראה ממש מכה קטנה אצל המבוטחת" (סעיפים 1,2 לסיכומים).

עפ"י עדותה של הנהגת במכונית המבוטחת, הגב' סימונה פרוימוביץ היא וצד ג' היו בעמידה ברמזור אדום משך שניות ארוכות כשלפתע הגיע הנתבע במהירות, פגע ברכב צד ג' והדף אותו על מכוניתה.

לגב' פרוימוביץ אין כל אינטרס במחלוקת שבין הנתבע לנהג רכב צד ג' ואין לה סיבה כלשהי להעדיף את האחד על משנהו. מאחר ופיזית המכונית שפגעה במכוניתה היתה מכוניתו של צד ג' הרי שאילו היה לה ספק כלשהו בעניין זה, היתה מגישה את התביעה קודם כל נגד נהג רכב צד ג'. היא לא עשתה כן שכן כאמור לגרסתה אין לצד ג' אחריות כלשהי שכן הוא היה בעצירה מאחוריה, ופגע במכונית רק בשל כך שמכוניתו נהדפה ע"י הנתבע.

יתר על כן, בין הנתבע ונהג צד ג' התנהלו הליכים משפטיים בתביעות שהגיש כל אחד מהם נגד משנהו. הנתבע, אשר פרוטוקולי הדיונים מצויים בידיו וכן פסק הדין, לא טרח להמציאם. עם זאת עפ"י עדותו נמחקה תביעתו נגד צד ג' ואילו הוא שילם לצד ג' חלק מתביעתו, עפ"י עדותו בפשרה אליה הגיעו הצדדים שם לאחר שניתן פס"ד ע"י ביהמ"ש.

הנתבע אינו חולק על כך שפגע ברכב צד ג', ומהעדויות עולה גם הודאה בכך שרכב צד ג' נהדף על המכונית המבוטחת אלא שמחד טוענים הנתבע ועדיו כי לא נגרם למכונית המבוטחת נזק כלשהו ומאידך טוענים כי ראו שנגרם לה נזק אלא שהוא היה קטן.

הנתבע ועדיו אינם שמאים ואינם יכולים להעיד על שיעור הנזק מה גם שהם הביטו בחטף בנזקי המכונית המבוטחת, אם בכלל,  בין היתר בשל כך שהנתבע  נפצע בראשו והובהל לטיפול רפואי.

כמו כן יש להניח שהתאונה לא היתה כה קלה כפי שמציג זאת הנתבע שכן עפ"י עדותו הוא נפצע בראשו כתוצאה ממכה של שמשת מכוניתו שיצאה ממקומה.

המכונית המבוטחת נבדקה יום לאחר התאונה והוצא דו"ח שמאי מפורט שעל פיו שילמה התובעת פיצוי למבוטחת. השמאי נחקר ע"י דודו של הנתבע (אשר ביקש לייצגו בהליכים בנוכחותו), ובחקירתו הנגדית חיזק את האמור בחוות דעתו ובמסקנותיה, ואני מקבלת את האמור בה.

השמאי העיד כי הנזק החיצוני הנראה לעין אינו כבד משום שהמגן נכנס מעוצמת המכה ויצא חזרה, אך בפירוק הרכב התברר הנזק הרב שנגרם כמפורט בחוות הדעת. מכאן תתכן התרשמות הנתבע ועדיו כי שיעור הנזק אינו גבוה, אולם אני מעדיפה בעניין זה, המצריך מומחיות, את קביעתו של השמאי. זאת ועוד, מדובר בתביעת שיבוב וכידוע אין חברות הביטוח ממהרות לשלם למבוטחיהם פיצוי שהם אינם זכאים לו.

לטענת הנתבע הונתה המבוטחת את התובעת, ואולם לטענה זו המצריכה עמידה בנטל הוכחה גבוה, אין תשתית ראייתית, והתובעת שפיצתה את המבוטחת אינה מעלה כלפיה טענה כלשהי.

עדותה של הגב' פרוימוביץ היתה עקבית ונחזתה בעיני מהימנה. אין משקל לאי דיוקים שעלו בשיחות שבינה לבין מי מטעמו של הנתבע שהתנהלו שלא בסמוך לתאונה ואשר בהם לא נדרשה לבדיקה מדויקת של סכומים. כמו כן עולה כי התייחסותה לסכום הנזק היתה לנזק שנגרם לה דהיינו התשלומים העקיפים שהיא נדרשה להם עפ"י הפוליסה ולא לנזק שנגרם לרכב ולהוצאות המבטחת של מכוניתה. גרסתה גם עולה בקנה אחד עם חומר הראיות שברשותי. בגרסתו של הנתבע נפלו סתירות מהותיות לרבות בשאלת מעורבותה של המכונית המבוטחת בתאונה ולרבות בשאלה אם נגרם למכונית המבוטחת נזק. הוא גם לא טרח להגיש הודעת צד ג' נגד הנהג שלטענתו אחראי לתאונה, ולאור תוצאות ההתדיינות בינו לבין צד ג' מן הסתם יש לכך סיבה טובה.

מכוניתו של הנתבע נפגעה בחזית, ולפיכך, למצער הוא ונהג צד ג' הינם מעוולים במשותף כלפי התובעת והיא זכאית לתבוע כל אחד מהם בנפרד.

לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את התביעה במלואה.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 7,598 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה 15.8.04 ועד למועד התשלום, הוצאות עדים (עבור השמאי יובל עופר ועבור הגב' סימונה פרוימוביץ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 05/07/05 ועד למועד התשלום, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבע, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מסכום פס"ד (ללא הוצאות אגרה ועדות) בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום.

ניתן היום ג' בתמוז, תשס"ו (29 ביוני 2006) בהיעדר הצדדים.